HIM AND I

פרק 57|יהיה טוב|

צאו קריב

הכל הלך לפי התוכנית.

באתי למשרדו של דונדלו ואני ומקס והתיישבנו מולו כאילו אנחנו רק ביחסים של עובד מעביד כי הוא המנהיג אבל ידעתי שזה לזמן קצר.
״המחסן שנמצא במילאנו מכיל הרבה חומרי נפץ וכלי נשק״. התחיל לומר והרגל שלי התחילה לקפוץ לה וזה סימן לזה שאני בלחץ.
״מי שמנהל אותה היא המאפיה הקלאבית. אלו שרצחו את החיילים שלנו, רוי שי מאור ורז.

זה הנקמה הכי מתוקה שאפשר להחזיר להם״. הוא אמר ורק רציתי לתפוס את צווארו בשני ידיי, לחנוק אותו וגם כשהוא יהיה ללא דופק להמשיך לאחוז בו עד שידיי לא יוכלו לשאת אותו עוד.

הוא מדבר על ״החיילים שלנו״ שהוא נתן את ההוראה לרצוח אותם. הוא רצח אותם ואני ומקס יודעים שיש פה תוכנית על תוכנית.
אני לא יודע מה המניאק הזה זומם אבל חשיבה על נקמה למאפיה שלנו זה לא.
"מה התוכנית?". שאלתי ועכשיו הרגשתי גם את הרגל של מקס קופצת איתי.

"אתה הולך להנהיג את האירוע". אמר דונדלו ומקס אחז בשולחן בחוזקה.
״אני רוצה את כלי הנשק האלה ואז את המחסן להעלות באש עם כל חומרי הנפץ שיש שם.
קח איתך כמה אנשים שאתה צריך ואני מקווה לשמוע ממך בשורות טובות״. אמר והוא נעמד ואני עצרתי אותו.
״אבל איך זה ילך? מה עושים?״. שאלתי כשאני עומד מולו.
״את זה לראשונה, אתה צריך לחשוב.
אני אמרתי לכם את המטרה ואני רוצה שתשיגו לי אותה״. ענה ויצא מהדלת.

אני״ מקווה שאתה חושב שכל התוכנית ׳היפה׳ הזו היא לא לטובתנו״. אמר מקס והתחלתי להתהלך בחדר.
״תתקשר לחבר'ה. אני רוצה לגבש את כולם בחוץ ונדבר שם.
מרגיש שכל החדר הזה מקולל״. אמרתי ומקס עשה כדברי ובנתיים הלב והראש חשבו על האישה שלי שמחכה לי שאגיע לבית ואני רק חיכיתי לסיים עם זה כמה שיותר מהר.

🌷

״התוכנית הולכת ככה״. התחלתי לומר והעברתי את עיני מול כל המשפחה שלי. כולם בוחנים אותי ורק מחכים למה שאגיד מה לעשות.
״נתחלק ל4 קבוצות. כל קבוצה תכיל 10 חיילים ואחד בראש בקבוצה.
כולם יודעים שמה שרוצים להשיג המאפיה הקלאבית היא להוריד אותנו מטה אבל אנחנו נראה להם מאיפה הדג משתין.
אנחנו נגיע למחסן שנמצא במילאנו ואנחנו נשיג את כלי הנשק.
אני רואה את כל השאלות שלכם בעינים אבל תנו לי להסביר לאט לאט״. אמרתי ופרשתי על השולחן את המפה של המחסן.

״זה המחסן ובו נמצא מה שאנחנו מחפשים״. אמרתי.
״אחרי בדיקה גילינו שהוא משוטט מצלמות ובחיילים.
השיטה שלהם היא 2 חיילים בכל קצה לכן סך הכל יש להם בן 20-26 חיילים.
2 קבוצות ראשונות שאשלח יפילו את כל החיילים שנמצאים בצד אחד. קבוצה נוספת תפיל בצד השני כשהקבוצה הרביעית תהיי גיבוי.
היא תהיי איתנו תמיד בקשר למקרה שיקרה משהו למרות שאני סומך עליכם בלב שלם״.

״ומה איתכם בוס?״. שאל רוקי שהוא אחד החיילים.
״אני ומקס ננחה ונהיה אתכם בקשר ובאותו מקום שתהיו.
אנחנו ניכנס לתוך המחסן אחרי שתורידו את כל החיילים וניקח את השלל. עוד שאלות?״. שאלתי אבל בנתיים כולם דממה.

״מעולה״. עניתי. ״מקס, תחלק אותם לפי הקבוצות שדיברנו עליהם״.
״יש עוד חלק קטן ששכחנו״. אמר מקס.
״כל אחד ואני מחדד, כל אחד עומד לקבל צמיד שבו יהיה כפתור.

הכפתור הזה זה המצאה שלנו.
מי שילחץ בכפתור, יתן אות ליד שלי ושל צ׳או וזה יעיד שאחד מכם או כמה מכם בסכנה. הצמיד הזה שוכלל והוספנו לו ג׳י פי אס והוא יכוון אתכם איך ללכת.
כשאני וצאו נקבל את האות, כולכם גם תקבלו את האות וזה אומר שצריך להרים עיניים למעלה ולנסות כמה שיותר לכבות את הסכנה ולהגיע כמה שיותר כדי שלא נגיע למצב שיש פרח. זה מובן?״. כולם הנהנו.

״חופשיים״. אמרנו יחד.
כל החיילים הלכו להתארגן ונשארנו רק אני ואחי.
"זה הולך להיות מפחיד. זה הולך להיות משהו גדול ואני מקווה שלא יהיו יותר מידי פרחים היום״.
״יהיה טוב״. אמר מקס ואז עזב לכיוון החיילים.

יהיה טוב.