HIM AND I

פרק 40.|HIM AND I|

מאיה כהן.

צ'או לא עוזב לי את היד כל החופה.
הבחור שלי פחדן, אין ספק.
חשבתי שהוא חזק ושום דבר לא משפיע עליו אבל מסתבר שחתונה גורמת לו להפוך לשלולית.
אני צחקתי בלב שלי כי נהניתי מהמחזה הזה למרות שציפיתי מעצמי לברוח עוד לפני שאני אעלה וצ'או יוריד לי את ההינומה.

אבל הנה אני כאן. מוכנה ומזומנה.
מתייחסת לחתונה שלי כאל יום רגיל והכל בסדר. מה כבר יקרה?
המצב שלי גם ככה בתחתית.
אני מתחתנת עם צ'או, עומדת לגור באיטליה, מתרחקת מהמשפחה שלי ומהעסק ומי יודע מתי אבוא לבקר שוב כי אנסה בכל יום לשכנע את צ'או ובטח הוא ירצה דברים בתמורה כי כבר הספקתי להכיר אותו.

"כמה מילים שהחתן רוצה להגיד לפני הטבעות?". שאל הרב ועיני עלו מעלה לעיניו של צ'או.
"הוא לא בחור של מילים, הרב. רק מעשים". אמרתי וצחקוקים נשמעו בקהל.
צ'או חייך מעט וניסיתי רק לגרום לו להשתחרר מהלחץ.
"האמת שיש לי קצת". אמר ועכשיו חיוך זדוני הופיע ולא אהבתי את זה.
מה הוא כבר יכול להגיד?

"את מאיה הכרתי בנסיבות קצת לא משמחות". אמר ומבטו הופנה לאבי והוא השפיל מבט.
"סיפור ארוך ואת זה אשאיר לשנינו.
אבל מהיום הראשון, כשאמרתי לה שאנחנו עומדים להתחתן, היא כבר רצתה להחטיף לי". אמר וקולות הצחוק רק גברו.

"לא חשבתי שאישה תעז אפילו לחשוב על לגעת בי ועוד לאיים עליי אבל מאיה יכולה לעשות מה שהיא חפצה לעשות.
עדיין לא קיבלתי ממנה מכות למי שתוהה ואם זה יקרה, חבריי אל תעזרו לי.
אני לא רוצה לברוח מהאישה הזו, אני רוצה להתקע איתה עד שיחליטו למעלה שזמני תם. כי אם שרדתי עד עכשיו, אני כבר לא יודע מה זה אומר". אמר ודמעות היו לי בעיניים אבל החזקתי אותם חזק שלא יצאו.

"לכלה יש משהו להגיד?". שאל הרב ואני הנהנתי.
"אני יודעת שאני בלתי נסבלת". אמרתי וצ'או הנהנן לאישור וחייכתי. דפוק.

"אבל תאמין לי שאתה יותר". קולות צחוק נשמעו שוב.
"אני יודעת גם, שלברוח ממך זה לא אופציה כי אני חוזרת אלייך כמו בומרנג.
בהתחלה רציתי לברוח אבל האמת, שעכשיו אני כבר לא יודעת כלום. אני זורמת איתך עכשיו.
אני בידיים שלך". אמרתי והוא חיזק את אחיזתו בידי.

"החתן יכול להניח את הטבעת באצבע הכלה". אמר הרב וכך צ'או עשה.
הראתי לכולם את הטבעת והפלאשים והצרחות לא איחרו לבוא.
לקחתי גם את הטבעת של צ'או ושמתי אותה באמה שלו ואשקר אם אגיד שלראות אותו עם טבעת נישואים לא עושה לי פרפרים.

"החתן יכול לשבור את הכוס". אמר וצ'או עצר אותו.
מקס בא מולנו כשהחיוך גדול על פניו.
"אחי רצה שגם את תשברי את הכוס.
אז הוא ביקש שאביא עוד אחת". אמר וצחקתי.
הוא הניח את הכוס קרוב לרגליי והכוס של צ'או קרובה גם לרגליו והקהל התחיל לספור.

3.

2.

1.

הכוס נשברה והועפתי באוויר על ידי מקס.
"סוף סוף!!!". שמעתי אותו אומר ואני אחזתי חזק בו כי פחדתי ליפול.
הוא הניח אותי בקרקע ובחיי שהבחור הזה משוגע יותר מאחיו.
לין באה אליי, כולה דומעת והעיניים שלה אדומות.
"עד כדי כך את בוכה?". שאלתי אותה בצחוק אבל אני בעצמי מחזיקה את דמעותיי בכוח.
"מי יודע מתי אראה אותך". אמרה וחיבקה אותי חזק.

לא לבכות, מאיה.
בבקשה לא לבכות.

"אני אבוא לביקורים אהובה שלי, אני מבטיחה לך". אמרתי אבל אני יודעת וגם היא יודעת שזה לא אותו דבר.
"אני אוהבת אותך אחותי". אמרה בבכי.
"גם אני אותך, קטנה". אמרתי ותפסתי בלחייה. "האיפור שלך נמרח מטומטמת". צחקנו יחד.

"המאפרת תתקן לי את זה". אמרה ואני הנהנתי.
"מי עוד הולך לגנוב את אשתי?". שמעתי את קולו של צ'או והוא חיבק את מותניי כשהוא מאחוריי.

"זה שאתם נשואים לא אומר שהיא שלך". אמרה לין ואני ליטפתי את פניה.
"מה את אומרת". אמר והיא הוציאה לו לשון.
אני אשרף מאהבה על החברה הזאת.

"אני יכול לגנוב אותה עכשיו?". שאל ואני בהלם שהוא בכלל מבקש רשות ממנה.
"אין לי ברירה". אמרה והיא חיבקה אותי עוד חיבוק לפני שהיא הולכת לתקן את האיפור שלה.

"מחכה לך באולם". אמרה ואני הנהנתי.
הסתובבתי לצ'או, עכשיו אני באמת יכולה לקרוא לו בעלי. לא בעלי לעתיד. בעלי בעלי.

"אישתי". אמר כשהוא משחק עם אפי וכל מגע איתו גורם לי להיות עם קוצר נשימה.
"ממממ".
"עכשיו זה רק אני ואת". לחש באוזני ואני חיבקתי אותו חזק.

הוא נישק את צווארי ושוב, צמרמורות עברו בעמוד השדרה שלי כי אני יודעת מה הולך לבוא עוד כמה שעות אחרי החתונה. חיכיתי לזה.
ליטפתי את שערו והוא נאנח, הוא מחכה לזה בדיוק כמוני. טוב, אולי יותר.

"שנלך אליהם לאולם?". שאלתי והוא הרים את ראשו.
המבט שהוא נתן לי, הרגשתי שאני רק אחת ויחידה בעולם שלו.
"אני לא יודע מה לעשות איתך". אמר ונשך את שפתי התחתונה.

פאקקקק.

"ואתה חושב שאני יודעת?". שאלתי כשאני רק נוגעת בשפתיו, משגעת אותו.
הוא סגר את עיניו ומתענג מהמגע שלי.
"את יודעת איך לשגע אותי, אז כן".