צצה בי היום תחושת תקווה.
יכול להיות דבר כזה שהכל הולך טוב?
זאת שאלה שסובבת אותי כל יום. בדרך כלל התשובה שלי היא "לא. הכל חרא. כולם מתים וגם אני עוד מעט אמות."
אבל היום התשובה שלי היא "כן. צריך רק למצוא את החיוביות בחיים ולחשוב שהכל קורה לטובה."
לא יודעת למה. אבל היום זה יום הזיכרון כך שמצב הרוח שלי ירד בערב.
אולי בגלל... עזבו. לא חשוב.
אבל יכול להיות.... לא. אין מצב.
או שאולי יש?...
אין.
זה בחיים לא יקרה.
אבל היום הוא... דיי!!!!!
תודה על הקריאה.
תודה? כאילו שמישהו קורא את זה.
פאק, הרסתי הכל.
טוב ביי.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
