היי.
מה כל כך קשה בלכתוב "היי"?
זה קשה.
אבל למה?
לא יודעת.
תנסי, מה אכפת לך? מקסימום הוא לא יענה.
אבל זה מביך, אני רואה אותו כל יום.
וואי וכאילו את חברות שלך שאת כותבת להן "היי" כמעט תמיד את לא פוגשת כל יום.
אבל זה לא חברות שלי. זה בן.
וואו.
זה נשמע פתטי, אבל אני לא כזאת אמיצה כמוך.
אני את, סתומה.
אבל צד אחר שלי. לצערי, לי יש יותר כוח כאן.
את פשוט מפגרת.
גם את. את ממש יהירה ועושה דברים בלי לחשוב!
ואת חושבת יותר מידי!
נמאס לי ממך! אני אעשה מה שאני רוצה!
טוב. תעשי. אבל את סתם תוקעת את עצמך במקום אחד במקום להתקדם.
ואת מדלגת על שלבים במשחק.
ואת מעופפת מעליהם וחוזרת לנקודת ההתחלה.
טוב, נמאס לי ממך. ביי.
ביי, מטומטמת.
~~~~~~~~~~~
אממ... מה עובר עליי?
סיפור אמיתי.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
