כמה שאני מתגעגעת אליהן...
זה לא כאילו שהן הלכו נגדי כל כך הרבה פעמים...
זה לא כאילו הן רבו איתי כל יום...
זה לא כאילו שלא האמנתי להן במשך שנה...
זה לא כאילו שהן פתחו קבוצה בשם "שלי ה*ונה" בזמן שהיינו בריב...
אה רגע.
הן כן.
תודה רבה לכן, "חברות" שגרמו לי להרגיש אשמה על כל דבר שאי פעם עשיתי.
תודה רבה לכן, "חברות" שכעסו עליי כשאנשים פגעו בי או כשהן פגעו בי.
תודה רבה לכן, "חברות" שלרוב לא היו שם לצידי כשהייתי צריכה אותן.
תודה רבה לכן, "חברות" שאמרו שבחיים לא יעזבו אותי ובסוף שכחו ממני כמעט לגמרי.
תודה.
אני מעריכה כל דבר שאי פעם לא עשיתן בשבילי.
סיפור אמיתי ביותר.
גם התמונה אמיתית, זאת באמת הקבוצה שהן פתחו בזמן שהיינו בריב.
זה נפתח ב2015, אני לא יודעת מה קרה איתה אחרי זה.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
