הגעתי לקצה החוט.
אני לא מסוגלת להיאחז בו יותר.
הידיים מחליקות ואני נופלת.
נופלת עמוק אל תוך התהום.
והאחר כועס.
האחר לא מבין.
האחר מנסה לעודד.
האחר נכשל כמו תמיד.
הראש מתפוצץ.
מחשבות לא יכול להכיל.
את כל המידע
על הדף לא מוציא.
ואז הכל מתפרץ החוצה.
היסטריה.
בכי וצרחות.
צעקות.
תעצרו הכל, בבקשה.
אני לא יכולה להמשיך כך יותר.
הגוף כבר כואב, הנשמה גוססת.
תעצרו הכל, בבקשה.
ייסורים אלו גדולים עליי.
אני עוד קטנה ולא יכולה הרבה לסחוב.
תעצרו הכל, בבקשה.
לא מסוגלת אפילו לנשום.
הגוף כבר גוסס, הנפש מרוסקת.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
