Misery.

חלום שחלמתי

~~~סיפור אמיתי~~~

אוויר!
אני נחנקת!!!
הצילו!!

מה קורה איתי?
איפה אני?
למה הוא עומד מולי?
לאן הוא הולך?
פאק, הוא מחבק אותי!
זה אמיתי??

ואז התעוררתי וגיליתי שאני בחדרי הקר מכוסה בשמיכת פוך שכמעט נפלה מהמיטה לגמרי.
כשעליתי לאוטובוס, המשכתי לחשוב על החלום. מה הוא אומר בכלל? האם זה ייתכן שהוא באמת-
האוטובוס דפק ברקס והסיח את דעתי. על מה דיברתי קודם?
...
שכחתי.

התאמצתי להפסיק לחשוב על החלום הזה, אבל לא יכולתי! הוא הרגיש לי כל כך אמיתי שזה כאב.

ואז ראיתי אותו יוצא מההסעה שלו עם שתי חברותיי. ניסיתי לנופף להם אבל הייתי רחוקה מדי.
כשנכנסתי לכיתה, נופפתי להם שוב. הם השיבו לי בקריאת "בוקר טוב!". זה נחמד להגיע לכיתה ככה. נשארו עוד 20 דקות עד לצלצול של תחילת היום, אז דיברנו. כל השיחה רק חשבתי על החלום.
זה הרגיש לי כל כך מוזר.

באמצע היום, היו לנו שעתיים חופשיות. דיברנו, צחקנו. ואני לא הפסקתי לחשוב על החלום.
זה הרגיש לי כל כך אמיתי, שהרגשתי מוזר כשהסתכלתי עליו.
אולי החלום מרמז שמשהו הולך לקרות?

אני לא בטוחה כל כך מה קרה בסוף היום. אני רק יודעת שנפרדנו לשלום והלכנו. הם להסעה שלהם ואני לתחנת האוטובוס.
שמתי את האוזניות והתחלתי לכתוב. כתבתי קטע שהיה נראה לי מוזר אז מחקתי אותו.
וכתבתי אותו שוב.
ומחקתי אותו שוב.
וכתבתי שוב.
ומחקתי שוב.
וכתבתי שוב.
אבל הפעם לא מחקתי. אני לא יודעת איפה הקטע הזה עכשיו.

פתאום נזכרתי בחלום. איך שהרגשתי חמימות בלב. איך שראיתי אותו מולי. איך שהרגשתי מאושרת.
איך שהרגשתי מוזר כשהתעוררתי.
מה אם זה חזיון?
היו לי הרבה חלומות כאלה.

עד עכשיו, הם היו ממש דומים.
מעניין אם זאת נבואה.
נקווה לטוב :)