מה זאת הרגשת ריקנות?
איך שאני מרגישה עכשיו.
פשוט כלום.
אבל עמוק בתוך הריקנות יש הרגשת בדידות, פחד ורצון למות.
אני כבר לא יודעת איך להרגיש.
הכל נמחק.
נשארו רק בדידות ועצב וחרדה.
כשאני חושבת עליו, אין לי פרפרים בבטן.
כשאני רואה סרטון מצחיק, אני לא צוחקת.
כשאמא שלי מענישה אותי, אני לא מגיבה.
העיניים שלי מתכוננות לבכי.
הגוף שלי מתכונן לעוד התקף.
החזה שלי מתחיל לכאוב.
אבל כלום לא קורה.
רגליי רועדות ואני מועדת בכל צעד שאני לוקחת.
ידיי מפילות כל דבר שהן מחזיקות.
לחץ מתחיל להופיע בכל שריר.
אני רוצה לספר להם, אבל אני לא יכולה פשוט לבוא אליהם ולהגיד להם "היה לי בלילה התקף חרדה".
איך להתחיל את השיחה?
צחקקתי.
אומייגאד. אני בשוק.
אבל הריקנות עוד פה.
הפרצוף המבואס, החשק.
החשק הזה פשוט לצרוח "אני לא בסדר!!!"...
אני כל כך שקטה.
לא מוציאה מילה.
הפה שלי כואב מזה.
הלב שלי מתרוקן מכל רגש שהיה בו.
איך להתחיל את השיחה?
איך להתקדם לנושא הזה?
איך לספר להם?
איך להגיד להם שאני לא בסדר????
תודה על הקריאה.
סיפור אמיתי.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
