אני מתכוונת שאני רוצה להיות שחקנית. זה אחד החלומות הגדולים שלי. אני חולה על זה.
תמיד אהבתי את עולם הטלוויזיה. אמנם פחות את עולם הקולנוע. זה בגלל שראיתי הרבה סדרות ותמיד השחקנים כל כך מגובשים בזמן הצילומים וגם אחרי. אבל בלי קשר לזה, אני ממש אוהבת לשחק. זה למה אני גם אוהבת לרקוד- זה צורך משחק והבעות פנים. אבל הייתי רוצה משהו גדול יותר כמו לשחק בסדרת טלוויזיה.
אם לא לשחק בסדרות, אז לפחות לכתוב סדרה או לדבב בסדרת אנימציה. אני אוהבת לצאת מהאישיות שלי ולהכניס לתוכי דמות בדיונית אחרת. זה מוציא אותי מכל צרה. אולי זה גם למה אני מרגישה מנותקת מעצמי הרבה... כי אני רוצה לברוח מעצמי.
אז כן... הייתי רוצה לשחק בסדרת נוער ישראלית שדומות ל"פלאשבק" או "אליפים". סדרת דרמה לנוער. זה החלום שלי. להופיע על המסך הגדול, שהדמות שלי תלמד את הצופים לקח ושהסיפור שלה יגע באחרים. משהו שישפיע על נערים צעירים וילמד אותם משהו על החיים.
הלוואי ויכולתי לשחק בסדרה. הלוואי ויכולתי להיות כותבת של סדרה. אבל אני עוד צעירה.
וגם הייתי רוצה להפסיק להעתיק חלומות של חברות שלי. פעם הייתי רוצה להיות זמרת כמו חברה אחת שלי ועכשיו אני רוצה להיות שחקנית כמו החברה הכי טובה שלי. למרות שהיא רוצה יותר להיות שחקנית קולנוע אבל עדיין. אני מעתיקה הכל! אין לי רעיונות יצירתיים.
נו טוב... אני מקווה שאולי בעתיד אוכל ליצור סדרת טלוויזיה בעצמי או לשחק באחת. אחזיק לעצמי אצבעות :))))))
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
