היא קראה בשמי.
"מה?"
היא אמרה את המילים שחיכיתי לשמוע כל כך הרבה זמן.
ליבי החל לפעום במהירות. רעדתי כאילו אני קופאת מקור, כשבעצם חום התפשט בכל גופי.
הגענו לכיתה.
צחקנו.
אני לא מאמינה שזה פאקינג קורה!!!
ואז...
בום!
היא קראה בשמי.
"אני מצטערת."
היא אמרה מילים שבאו בזמן הכי לא נכון.
ואז קמתי והלכתי.
הפסדתי. בגלל סיבה כל כך מפגרת- הצגה שאני אפילו לא מדברת בה. אני פסל, תרתי משמע.
FML
אבל היה נחמד כל הזמן שזה היה.
היה נחמד.
היה.
היי.
בסוף כתבתי.
היי.
כן כן, אזרתי אומץ.
אבל בואו נגיד שזה היה בזבוז של זמן 😂
טוב זה כבר מאחורי, לא אכפת כבר מזה חחח.
~~~~~~~~~~
תודה על הקריאה.
סיפור אמיתי.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
