מכירים את החלומות האלה שמרגישים כל כך אמיתיים?
אז אמש היה לי חלום כזה על אחת מהחברות הטובות שלי ואני מרגישה כל כך מוזר לגביו.
אני לא זוכרת יותר מידי פרטים, אבל אני כן זוכרת שני קטעים. הראשון הוא חיבוק בין שתינו. בכללי היא תמיד מחבקת אותי אז זה לא משהו חדש, אבל משום מה החיבוק הספציפי הזה גרם לי לרצות לחבק אותה בלי סוף. היה בו משהו כל כך מנחם וחם.
הקטע השני היה כניסה של שתינו לתוך אתר בנייה. בהתחלה ממש פחדתי להיכנס כי זה אתר בנייה אבל היא נתנה לי ביטחון והחזיקה לי את היד כל הדרך בתוך האתר. בסוף תפסו אותנו וניסינו לברוח מהפועלים (😂).
כל החלום הזה נותן לי עכשיו הרגשה של... חיבה? אהדה? לא יודעת, משהו מוזר. אולי זה בגלל שבחודש האחרון התחלנו לדבר הרבה יותר, בעיקר בעמותה שבה אנחנו נמצאות, "חינוך לפסגות". לפני תחילת החופש וגם בתחילתו הרגשתי ניתוק ממנה ועכשיו פתאום אנחנו ממש קרובות וזה ממש מחמם לי את הלב. אמרתי לה דברים ששמרתי בבטן כבר המון זמן וזה גרם לי להפסיק לפחד לספר לה דברים.
בנוסף לכך, היום הייתי אמורה לנסוע לטיול של יומיים עם "חינוך לפסגות" אבל בגלל כאב ראש מזורגג ומחזור שהקדים בשבוע לא נסעתי. כשהודעתי בקבוצת וואטסאפ של השכבה שלי בפסגות, היא ממש התבאסה והתחילה לתת לי עצות אבל גם תמכה בהחלטה שלי ובקיצור לה זה הכי הפריע וזה דיי חימם לי את הלב לא יודעת למה. גם מאחר והלינה היא באוהלים, אני היחידה שלא הייתה לה בעיה לישון איתה באותו אוהל. יש לה בעיה עם ריחות של אחרים והייתי מופתעת שהיא נתנה לי אופציה לישון איתה באוהל.
אני באמת שלא מבינה מה עובר לי בשכל כרגע וזאת פעם ראשונה שזה אי פעם קרה. זה קצת מלחיץ אותי גם...
בטח ההורמונים מהמחזור חוגגים להם 😂
YOU ARE READING
Misery.
Spiritüelכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
