נשאלת השאלה-
האם כדאי להתחיל מחדש?
לעבור לבית ספר חדש ולהתחיל הכל מחדש?
שאלתי את עצמי את זה רוב השנה.
ועכשיו הגעתי להחלטה.
לא.
פשוט לא.
עד שהגעתי למצב כזה שאני חלק ממעגל של אנשים!!
וואו!!!!
אני בשוק!
יש לי חברים בבית ספר שהתחלתי בו מאפס.
*תפיחה על הגב*
אני פאקינג גאה בעצמי.
אז למה אני עצובה יותר מאי-פעם?
מה קרה שאני מלאה בכאלו מחשבות?
מחשבות אובדניות כמעט.
הצילו.
בכיתי אתמול כל כך הרבה.
בגלל מתמטיקה... וגם כי הרגשתי רע.
רע נפשית.
בצורה הזוייה.
גם רבתי עם אח שלי ואבא שלי... גם נכשלתי בכל תרגיל שניסיתי לפתור.
הכל הלך לי רע.
היום אלו שאריות מאתמול כנראה.
כואב לי פשוט.
נמאס לי להיות ככה תמיד.
לענות לה שאני בסדר.
ליחידה שבאמת שמה לב שלא טוב לי.
כלום לא עוזר לי.
גם לא לכתוב את מה שעובר עליי.
אני לא מצליחה להוציא את זה כמו שצריך.
להוציא את הגועל שנאגר בי.
כל האופל שמשתלט עליי.
זה לא עושה לי טוב.
זה הורס לי הכל.
מוחק לי רגשות כדי לפנות לאפלות הזאת מקום.
מוחק זכרונות שאני צריכה להמשך.
מוחק אותי מעצמי.
אז אשאל את עצמי שוב:
להתחיל מחדש?
לעבור לבית ספר חדש ולהתחיל הכל מחדש?
כן.
רע לי פה.
אני לא מסוגלת לתפקד כאן.
אני לא מסכימה עם זה. אם הייתי, מזמן כבר הייתי בורחת משם.
נשארתי בזכותה.
אני בהלם שמצאתי מישהי שמבינה אותי.
מישהי שרוב הסיכויים לא תעבור לגור בקצה השני של הגלובוס.
תודה לך.
תודה על הקריאה.
סיפור אמיתי.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...
