מכירים את זה שאתם מרגישים שאדם מנסה להתרחק ממך?
שהאדם הזה שונא אותך או לפחות נמאס לו ממך?זה ממש מעצבן... ואני מפחדת לשאול.
זה יהיה מביך אם האדם הזה יעלב שחשבתי דבר כזה.תתארו לכם איזו שיחה מביכה זו:
1: היי
2: הי
1: מה קורה?
2: רגיל.
1: נחמד.. יש לי שאלה דיי מוזרה
2: ?
1: את/ה שונא/ת אותי?
2: ...
1: סליחה אם העלבתי
2: למה את/ה חושב/ת ככה?
1: עזוב/עזבי... תשכח/י מזה 😅זה כזה מביך ומעליב!!
בעיקר כשאתם מדברים אל חברים טובים שלכם!!
אז מה לעשות עם ההרגשה הזאת?
אולי סתם נדמה לי?
אולי בגלל שלא התראנו הרבה זמן זה מרגיש לי ככה?
אולי אני מוציאנה דברים מהקשרם כי בכל זאת דיברנו בעיקר דרך טקסט והודעות...אולי זאת סתם הרגשה, מי יודע 😂
אני לפעמים מגזימה יותר מידי, הרי אי אפשר להבין הרגשות של אנשים דרך טקסט.
נכון?תודה על הקריאה.
סיפור אמיתי.
YOU ARE READING
Misery.
Spiritualכואב לי לשמור הכל לעצמי... אין לי אף אחד. אני לבד, גם כשאני בקרבת אנשים. העיניים שלי מתמלאות בדמעות. הצילו. אני טובעת. בעצב של עצמי. זה לא סיפור עם עלילה. אלו רק המחשבות שלי. אני מחפשת עזרה לצאת מהשלב הדיכאוני הזה שאני נמצאת בו. תודה לכל מי שקורא, ו...