Over The Shoulder

פרק 17

פרק 17

לוק פורס מחצלת על החול ושנינו מתיישבים בניחוחות עלייה, אני משחקת בקצוות של השמלה שלי, "זה נחמד להיות כאן", אני אומרת מעט בפתאומיות.. הוא מביט בי ועל פניו מתנוסס מבט של הבנה עמוקה. הוא רק מהנן, "אני בטוח, תהני מכך, הזדמנויות כאלו לא תמיד יקראו בדרכך". אני מבינה עד כמה הוא צודק, חוויתי זאת במשך זמן ארוך. חבל שלא פגשתי אותו לפני... עצות חכמות תמיד יהיו לי לעזר אך אף אחד לא ידע שכך עלול להתגלגל גורלי.

עכשיו אני יכולה להודות על כך ששרדתי וניתנה לי הזדמנות נוספת. "תהני מהיום הזה ככל שתוכלי", לוק אמר והרגשתי כי יש בדבריו יותר ממה שהוא אומר, אך לא ידעתי מדוע. המחשבות על כך ככל הנראה יגרמו לי לשקוע עמוק יותר ואני אמצא את עצמי בסוף היום הזה עם רק דאגות מיותרת וזמן לא מנוצל של חוויה וכיף שיכולתי לקחת לי. אני מחליטה להניח את הכל בצד להיום ולדאוג לכך מחר. שום נזק לא קרה אם מישהו החליט להנות מעט.

עם מחשבה מעודדת זו וחיוך על שפתיי, אני מוצאת את עצמי רצה לגלים, לקצף ולקור ולחום העוטפים אותי במגביל וכמובן לבוץ שנדבק לכפות רגליי היחפות. אני נכנסת עמוק יותר, מרוגשת מהרגשה הזו, שמוכרת כמו זיכרון שמציף אותי. אני פורסת את ידיי ונותנת לרגליי לאבד את אחיזתם בקרקע החולית. אני מרגישה את עצמי צפה. ההרגשה הזו כה מדהימה ואני פשוט שוכחת מכל דבר אחר סביבי. אני נותנת להרגשה המדהימה הזו לחלל בתוכי ולתפוס כל רסיס שנשאר בי. למלא את החללים הריקים בהרגשה מדהימה של אושר ושמחה ולדעת שהכל בסדר. אני לא צריכה לפחד כרגע, אני מתחילה את החיים החדשים שלי.

בדרך כלשהי, אני מוצאת את עצמי מפחדת שוב; מהלא נודע ומדבר אחד ברור. לוק לא אמר לי את המחיר שאני אצטרך לשלם בשביל העזרה הרבה שהוא הושיט לי. כן, אומנם הוא אדם שעזר לי רבות ויש לי אמונה בו אבל אני בטוחה בכך שהוא יבקש תמורה, כל אדם יבקש תמורה.
אני נזכרת עוד במילותיו בהתחלה, הוא אמר לי בפירוש ששאלתי על המחיר שאני אצטרך לשלם עבור עזרתו. הוא אמר, "לא כרגע", ולכן, זה ברור שהוא יבקש מחיר, אבל מה?

הוא שיחרר אותי לחופשי, אבל עכשיו אני אהיה חייבת לו? אקדיש את חיי על מנת לשלם לו את המחיר של החופש שלי? אז מה החופש בזה? כך זה רק העמדת פנים ובא לי כל כך עכשיו לחזור בחזרה לשם ולהחטיף לו סטירה או בעיטה כל דבר שיראה לו עד כמה אני כועסת.
ושנייה לפני שאני זאת, השכל הישר עוצר בעדי, כי מה אחטיף לו ומה אומר? שחשבתי שאתה הולך לגרום לשלם לי? הרי זה לא הגיוני. אולי אני אברח? ואז אני מבינה את גודל הבעיה שאני שרויה בה כרגע.

אני לא יכולה לעשות זאת, אני זקוקה לכסף או תעודות זהות מזויפות או משהו להתחיל ממנו, אבל אין בידי דבר. להתחיל לעבוד זה רעיון מעולה, אבל אני אכנס כולי נוטפת מים עם בגד ים ובקושי שמלה לגופי, אף אחד לא יתייחס אליי ברצינות. אז ככל נראה נשארתי בידיו של לוק, אבל אסור שהוא ידע ואסור שהוא יבין שאני מפחדת מכך או אפילו חוששת. אני חייבת למצוא דרך להימלט בלי לעורר חשד מיותר אבל אני חייבת להגיע עם תוכנית ברורה מראש ואין לי שום שבריר של מידע או תוכנית, אבל עליי להסתיר זאת מכל מחיר.

מצד אחד אולי זה לא יהיה טוב, אולי ההתחלה הזו עם לוק היא משהו שאני זקוקה לו. אדם שאני אאמין בו שיתן לי את האפשרות להתחיל מחדש ובנוסף יש את אמה שגרמה לי להרגיש כאילו מצאתי חברה אמיתית. אני מניחה שאני יכולה להישאר לפחות לבנתיים, לחכות מה הוא יבקש ממני. אני לוקחת נשימה עמוקה ושוקעת, עוצרת את הנשימה ופותחת את עיניי. הכל נראה מעומעם ולא ברור, אבל המחשבות שלי נראות ברורות סוף סוף. אני בהחלט מקווה שהבחירה שלי נכונה, כי למעשה אני לא באמת בטוחה אבל הולכת עם הבחירה הזו, הבחירה הזו של הלב.

כל כך הרבה זמן התעלמתי ממנה, מה לוק גרם לי שאני אלך אחרי הלב שלי?