פרק 30
אני מסתובבת בשנתי לצד השני. עייני עדיין עצומות ואני מושכת את השמיכה יותר, פתחת את עיניי באיטיות- לא בטוחה מה אראה. אם זה יהיה בוקר אני לא ארצה בכך, כי אני פשוט רוצה להמשיך לישון ולעומת זאת אם זה יהיה לילה, אני אכעס על העובדה שהתעוררתי בלילה בשעה כלשהי שבוודאי הזויה ואצטרך להעביר את זמני בלהירדם שוב.
כשעיניי נפתחות, אני כמעט טובעת בכחול הניבט אליי מתוך עיניו של לוק. אני לא מסוגלת שלא לחייך כשהוא מביט לעברי, אני מרגישה אבודה.
אבודה בו, שזה כמעט הרגשה נפלאה לדעת ולהרגיש, מרגיש כאילו אני לגמרי שלו, שהוא העוגן שלי והחבל הצלה, אבל גם הסירה שאיתה אני טובעת. כל הרגשות הללו, לא מפחידים אותי או מלחיצים, אפילו שאני יודעת שזה גורם לי לחייך ולהיות מאושרת. אני בסדר עם כל הרגשות הללו שאני מרגישה כלפיו כי אני יודעת שהוא מחזיר לי את אותם רגשות. אני נושכת את שפתיי וממשיכה להביט בו.
עיניו היפות, שערו הבהיר והפרוע עם הגומה היפיפה שמופיעה בפניו הילדותיות והמסתוריות שאני כל כך אוהבת. אני מביטה בפניו בעוד הוא מביט לעברי בחיוך זומם ואני יודעת היטב לאן מחשבותיו המלכלכות חותרות. אין לי שום כוונה לשתף איתו פעולה, "לך ממני חרמן", אני דוחפת אותו והולכת לאמבטיה. הוא עוקב אחריי ונשען על הקיר לצידי ומביט בי בזמן שאני עושה את הפעולות הכי פשוטות כגון לצחצח את שיניי ולירוק את המים מפי.
אני מביטה לעברו ומנסה להבין מה מטרתו. "אתה מתכוון גם להיכנס איתי להתקלח?", אני מרימה גבה בשאלה והוא מחייך בהבעה מרוצה, "את מזמינה אותי? אז כן בטח!". "לך מכאן כבר!", אני דוחפת אותו מחוץ לאמבטיה וטורקת את הדלת, "אני צריכה להתקלח לבד", אני צועקת בתקווה שהוא ישמע מעבר לדלת. היחס שלו גורם לי להרגיש נערצת, אהובה, רצויה- וזה מוצא חן בעיניי. גם לדעת שבאמת בזכותו קיבלתי את חיי בחזרה ואפילו מעבר לכך, קיבלתי את הטוב ביותר שיכולתי לבקש.
מדהימה אותי העובדה שאני מתעוררת כל בוקר עם גבר מושלם לצידי, שנותן לי להרגיש כל כך הרבה. מעולם לא חשבתי שאני אהיה כל כך ברת מזל. לבשתי חולצה זרוקה בצבע שחור שחשפה וגינס צמוד. פיזרתי את שערי הרטוב על כתפיי והחלטתי לתת לו להתייבש בשמש היוקדת שהייתה בחוץ. את רגליי החלקתי לתוך כפכים מוכרים ונוחים. רציתי לצאת החוצה, לשאוף אוויר ולהיות בחוץ, להנות מהחופש הניתן לי... היום במיוחד פשוט רציתי להיות חופשייה לזמן מסויים.
רציתי פשוט לשבת עם ספר ולהרגיש את הרוח מעיפה את שערי ולראות את הצל הנופל על המילים שאני קוראת, רציתי להריח את הריח הנפלא הזה של דשא ואפילו ים, להריח ריח של בוקר והתחלה.
לוק בוחן אותי כשאני צועדת למטבח ומרים גבה בשאלה, כנראה לא ציפה ללבוש שלי שלא מתאים לשום אימון,"יש משהו מיוחד היום?".
אני מחייכת כמצפינה סוד, "רק מזג אוויר נפלא, ומצב רוח שובב". הוא מגחך לעברי ומבין כי היום ההמלטה נתונה בידי ואני לא באמת הולכת להתאמן היום. "בסדר", הוא מסכים ואומר, "תני לי להחליף ולבוא איתך". אני מתיישבת על הכיסא בהצהרה ברורה, "אני לא הולכת לשום מקום", הוא מהנן ועולה במדרגות על מנת להחליף.
"אני שמח שיצאנו החוצה", לוק צועד לצידי. הוא בחולצת טי-שירט 'וי' לבנה שנראית מעולה על גופו ומבליטה כמובן את שריריו וג'ינס כהה. אני יכולה לראות את הנשים מסתובבת על מנת להביט בו, כן הוא עד כדי כך מושך. אני רוצה לחייך כמו משוגעת על העובדה שבחר בי אבל כל המבטים שנשלחים לעברו גורמים לי לחוסר ביטחון ברור. יש כל כך הרבה נשים יפות, מה בסופו של דבר כובל אותו עליי ומשאיר אותו איתי?
נכון, הוא כל הדברים הנפלאים שהוא והוא הציל את חיי. זה לא ישתנה לעולם. אבל לעומת זאת יש את העובדה שהוא גבר מושך ולוהט בטירוף שדיי יכול לצאת עם כל בחורה שיבחר שפשוט לא נעלמת מעיניי. בתזמון מושלם, הוא מושך אותי לעברו ומצמיד אותי לגופו בחיוך מתוק, "את הבחורה היחידה בשבילי". המילים הללו גורמות לי פשוט להירגע כי הכנות הנשקפת מעיניו וקולו, מוודאים שאני אאמין ללא שום ספק וזה בהחלט קורה ברגע זה.
אני מחייכת בשקט, בטוחה במילותיו. "אני שמחה שההחלטה שלי מוצאת חן בעינייך", אני משגרת לעברו חיוך שובב ומאיצה את צעדיי על מנת להגיע למקום שבו אני רוצה להימצא. הוא צועד אחריי, מנסה להדביק את הפער שיצרתי. אני פשוט הולכת לתוך יער והוא עוקב אחריי עד שאנחנו מגיעים למפל יפייפה. נראה שלוק המום כי הוא עומד כמה דקות ללא תזוזה, עד שאני תופסת בידו ומושכת אותו איתי, "קדימה המים פה קרים ונעימים".
אני פושטת מעליי את החולצה והמכנס ונשארת רק עם ההלבשה התחתונה. לוק מביט לעברי בהשתהות ואני מצחקקת, "שום דבר שלא ראית לפני", אני זורקת לעברו ונכנסת פנימה למים. ללוק לא לוקח זמן רב על מנת להצטרף אליי והוא צולל. שערו מתרטב ונח על פניו. שריריי גופו המעוצבים והמים הנוטפים מעליהם גורמים לי לרצות לפשוט מעליו את כל הבגדים שנותרו והכריח אותו לזיין אותי כאן ועכשיו. בחיי שאין הרבה, רק את הבוקסר שלו...
אני גוררת כל גרם של כוח ורצון כדי לא לעשות את וגם לא לבקש ממנו אבל זה כל כך קשה. אני פשוט בוהה בו ללא שום הסתייגות.
~~~~
עבר עליי שבוע מטורף.
השתחררתי אתמול מצה"ל שנתיים שלמות מאוחריי.
וחיים שלמים לפני.
חג שמח ותהנו.
באהבה,
וויט אנג'ל.
YOU ARE READING
Over The Shoulder
Romance✯הסתיים✯ #ספר ראשון limits #ספר שני over the shoulder "ברגע זה, אני מבינה דבר אחד- אני שכבתי עם מישהו, רק שאין לי מושג מי הוא... כל הכבוד לי!" חייה של קלוואי לוונס היו רכבת הרים חסרת שליטה, כך בדיוק היא אהבה אותם. אבל טרגדיה פוקדת אותה ואין לה בריר...
