פרק 3
אנחנו מתיישבים באחד התאים הנפרדים והבודדים, הוא בחר את המקום הזה ככל הנראה בכוונה. אני לא יודעת אם אני אמורה לפחד ממנו או מהשאר שתופסים אותי, אני פשוט מרגישה כל כך מבולבלת. בדרך כלל אני רגילה לחשוד באנשים, גם באילו שעוזרים לי. אבל עכשיו איתו? אני לא יודעת איך להגיב. בדרך כלל יש לי גבולות ברורים שאני נוטה תמיד לא לחצות! אבל איתו אני עושה זאת אפילו בלי למצמץ וזה ממש לא ברור לי. אני לא מבינה זאת וזה משאיר אותי מבולבלת ושאננה כמעט כאילו אני מרגישה בטוחה.
למרות שאני יודעת שאני לא בטוחה, כי אני לא יכולה להיות עם אדם שהכרתי לפני מספר שעות. "אז מהו שמך?", הוא שואל לאחר שהמלצרית לוקחת את הזמנה שלנו. אני חוששת לענות לו אבל לבסוף אני עושה זאת, "קלואי". אני לוחשת את שמי ומביטה לכל כיוון, מחכה שמישהו יסתער ויגרור אותי מכאן. "אז ספרי לי למה הם עוקבים אחרייך?". אני מעיפה לעברו מבט נזעם, "אם הצלת אותי זה אומר שעכשיו אני אמורה למסור לך את סיפור חיי?", אני מרגישה כועסת ואני קמה ממקומי ומתכוונת ללכת.
הוא שולח יד ארוכה, מסרב שאלך ומתנצל, "אני מצטער, פשוט אני מניח שזה לא טוב. אני יכול לעזור! בבקשה תני לי הזדמנות". אני מגלגלת את עייניי אבל עדיין נשארת לעמוד, מפקפקת בכך אך עדיין מחכה. "בבקשה, תשבי", הוא מבקש. קולו מתחננן- כמעט נואש, למרות שזה לא הגיוני מכיוון שהוא זה שמציע לי ולא להפך, אני מלקקת את שפתיי מעט ומחליטה לשבת לבסוף. "אני בטוח כי את נרדפת", הוא אומר ואני נרעדת שהוא אומר את המילה הזו. אף אחד מעולם לא קרה לי ככה למרות שזה בדיוק מה שאני.
אני לוחצת את שפתיי בחוזקה זו לזו ומנסה לשלוט בתגובות שלי. אסור שהוא ידע שהמילה הזו משפיעה עליי כל כך. אני לא רוצה שהוא ידע שאני רוצה כל כך להשתחרר מזה. לצערי אני אתחייב להישאר איתו ואני לא רוצה להתחייב לדבר! אני רוצה להיות חופשיה מכל אחד, אבל כרגע אני יודעת שאני רק נמלטת. "אני רוצה להציע לך קורת גג, והיכולת לחיות שוב חיים נטולי אנשים שירדפו אחרייך". אני מרימה אליו גבה בחוסר אמון, "ומה אתה רוצה בתמורה?".
"כרגע כלום", הוא משיב וזה גורם לי לצחוק צחוק מריר, "כרגע?". "בואי פשוט נעשה דבר כזה, לבנתיים אני לא רוצה ממך דבר וברגע שאני ארצה אנו נדון מחדש בתנאים, מה את אומרת?", הוא מביט בי. אני מהססת כי אם אני אתרגל שוב לחיי החופש יהיה לי קשה לחזור לחיי הרדיפה וההימלטות האין סופית. אך אפילו רגיעה זמנית היא מבורכת ולכן אני מחליטה להסכים ולקחת את כל מה שמוצא לי כרגע, למרות שזה לא הרבה.
אני לוקחת נשימה עמוקה ומחליטה להנהן, לתת לו את הסימן לכך שאני מסכימה שאפשר להתחיל עם כל מה שהוא רוצה. איך לעזאזל אני עושה את הצעד הזה? מה לא בסדר איתי? במשך תקופה ארוכה לא סמכתי על אף אחד ופתאום מגיע הבלונדיני הזה ואני מרגישה שאני מאבדת את כל המגננות שלי! כל ההגדרות שלי פשוט נמסות כאילו עשויות מקרח, זה אפילו לא הגיוני! התחלתי לדבר בקלישאות? מה נסגר איתי לעזאזל?!
אני מביטה בו ומנסה להבין איך הסכמתי לכך בכלל? הוא פשוט נראה מרוצה מעצמו או מאושר... אני באמת כבר לא מבחינה בכך כי אני בקושי מסוגלת להבין איך זה שהסכמתי לדבר הזה. הוא מניח מספר שטרות על הדלפק ומניח את ידו על ידי. הוא גורר אותי החוצה ונעצר מול אחד הרכבים. ואני מביטה בו ואז ברכב. הרכב נראה יוקרתי בהחלט, למרות שאני אפילו לא מבינה כל כך ברכבים. הוא ג'יפ שחור, 4×4 כפי שאני רואה. משהו בהחלט נהדר.
אני נושכת את השפה שלי, בזמן שהוא פותח לי את הדלת. בזמן ההימלטות שלי כבר הספקתי לשכוח איך זה להיות עם גבר ג'ðטלמן אמיתי. למרות שמעולם לא הייתי עם אחד... רק עם רבים שהתיימרו להיות כאלה אך האופי האמיתי צף למעלה והוא בהחלט היה מכוער. אני נכנסת לרכב בתקווה כנה שלא עשיתי את טעות חיי ואני אשלם על כך בייסורים ארוכים.
~~~
אני מצטערת כי שאני מעלה כל כך מאוחר,
אבל אני לא רואה שיש קוראים.
ובנוסף הוואטפד לא כל כך עובד לי ....
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Over The Shoulder
Romansa✯הסתיים✯ #ספר ראשון limits #ספר שני over the shoulder "ברגע זה, אני מבינה דבר אחד- אני שכבתי עם מישהו, רק שאין לי מושג מי הוא... כל הכבוד לי!" חייה של קלוואי לוונס היו רכבת הרים חסרת שליטה, כך בדיוק היא אהבה אותם. אבל טרגדיה פוקדת אותה ואין לה בריר...
