פרק 20

2.7K 128 54
                                    

פרק 20

אני מבינה שהייתי אידיוטית רק לאחר שאני מתרחקת ממנו ומביטה בעיניו. התשוקה הברורה בעיניו מבהירה לי משהו סופית. שהייתי עיוורת כלפיו. המשיכה של לוק אליי ברורה וגם שלי אליו, כי אם לא, לא הייתי נותנת לו לנשק אותי. יש לי משהו כלפיו. משהו שהוא לא לגמרי ברור, אבל אני יודעת שאכפת לי ממנו. אני מביטה לעברו בזמן שאני נושכת את השפה שלי. ההרגשה הברורה הזו של הנשיקה לא עוזבת אותי. אני עדיין מסוגלת לטעום את שפתיו וההרגשה שלהם נלחצות על שלי לא עוזבות אותי..... אלוהים יקר שלי זו הייתה נשיקה מדהימה שאני משתוקקת לחוות אותה שוב.

"אני מצטער", הוא אומר וממהר להתרחק.
אל תצטער בבקשה, אני רוצה עוד מזה, אני רוצה אותך! אבל אני לא אומרת דבר עד שהוא נעלם מהחדר, משאיר חלל ריק שאני רוצה למלא בנוכחתו. טעמתי רק מעט ממנו, משפתיו המדהימות וזה מרגיש כאילו משהו נקרע ממני מליבי, מגופי. לא ידעתי שאני זקוקה לו ברמה כזו, לא האמנתי. מדוע חלמתי? מדוע לא עצרתי מבעדו לעזוב את חדרי? אני מביטה לעבר הדלת הסגורה של החדר שלי ותוהה אילו והייתי מושכת בידו, אומרת לו להישאר מה אז היה קורה?
אני נופלת על המיטה שלי ומביטה לעבר התקרה הריקה.

"אנחנו יוצאים יוצאים היום למועדון, רוצה לבוא?", אני מרימה את מבטי לעבר לוק שעומד בדלת, אפילו לא שמעתי שהוא נכנס, אני מבינה את דבריו ומהנהנת לעברו בחטף.
הוא מהנן וסוגר את הדלת ואני קמה על מנת למצוא לי משהו ללבוש. לבסוף אני הולכת על שורט וחולצה זרוקה ומשאירה את רוב רגליי חשופות. לוק נמצא למטה, מעביר ערוצים ובוהה בחוסר עניין.

"אנחנו יוצאים?", אני שואלת. לוק מהנהן ומפנה אליי את מבטו שמשתהה עליי, בוחן אותי מעט לפני שאנו יוצאים. הנסיעה עוברת בשקט מתוח מאיתנו כי חוץ מהמוזיקה הממלאה את החלל אף אחד לא אומר דבר. הוא מחנה את הרכב ואני עוקבת אחריו. הוא אפילו לא מסתובב על מנת לוודא שאני באמת מאחוריו. או שהוא בטוח בעצמו או שהוא מובך, אבל אני נוטה להאמין שזה האפשרות הראשונה.

הוא פותח את הדלת לתא אישי. כנראה שיש להם מספיק כסף על מנת להיות לקוחות VIP, וזה לא שאני מתלוננת! אני די נהנת מהיחס המיוחד. כשאנו נכנסים אני רואה את אמה ושאר הבנים כבר יושבים כשצ'ייסרים כבר מולם. אמה זורקת את עצמה לזרועתיו של לוק וכמעט מאבדת את שיווי משקלה אבל הוא מייצב אותה ברגע האחרון.

דקירת קנאה עוברת בי שאני רואה אותם כך ועיניי חולפות כמעט מיד לעבר אש אבל לא נראה שהוא מתרגש מידי מהמראה. "אמה, תפסיקי כבר את שיכורה לגמרי", אש גוער בה, אך נראה שלא אכפת לה במיוחד שהיא מצחקקת בתשובה ופשוט מושכת בכתפייה.
לוק מוביל אותה בחזרה לספה, בזמן שאני עוקבת אחריהם מרגישה מעט לא קשורה. אני מתיישבת לצידם, בזמן שאמה מתכוננת לקחת עוד שוט. אש ממהר לחטוף זאת מיידה והיא מנסה להשיג זאת.

"נו, תתן לה, מותר לה להשתכר גם", לוק אומר לאש והוא תוקע בו מבט חודר, "אתה לא אמור לעודד אותה ואני זה שמטפל בה כשהיא אפילו לא מסוגלת לעמוד, לא אתה!". לוק מרים את ידיו בהכנעה "טיעונים טובים". אמה מכה אותו, "מה?! שניכם עכשיו נגדי?". שניהם לא עונים לה ומבטיהם נודדים הלאה. אני מחייכת לעצמי לנוכח הסיטואציה. "תשתי את זה", אש דוחף לידה של אמה כוס מים ומאלץ אותה לסיים את כולה. היא נופלת על הספה מיד אחר כך. "אני הולכת לשירותים", אני מודיעה ומתחמקת מיד מחוץ לתא.

אש ואמה גורמים לי להרגיש חלולה ועצובה, האהבה היפייפה שלהם גורמים לי לקנאה שאני לא מסוגלת להחזיק ואני מרגישה בדמעות הקטנות שמתגלגלות על פניי, אני כועסת על לוק שלא מסוגל אפילו להיות איתי באותו חדר לאחר שהתנשקנו. אני עצובה על כך שאני כנראה לא אקבל אהבה כזו ואני רק רוצה לשכוח מכל זה. אני מוצאת את עצמי יושבת על הבר, מזמינה שוטים בשרשרת בניסיון להשתכר ולשכוח.
~~~
אהובות שלי, תודה רבה על הפרגון האדיר שלכם! שמחה שאתם חברות שלי (אתם חברות שלי כל אחת ואחת מכן).
יש כאן מישהי שריגשה אותי עד דמעות,
soulinoy_
תודה לך מדהימה, הפעם הפרק מוקדש לך!
באהבה,
וויט א'נגל.

Over The ShoulderWhere stories live. Discover now