Over The Shoulder

פרולוג

פרולוג

זו הייתה שיחת טלפון תמימה. ככה לפחות חשבתי עד שעניתי. מצידו השני נשמע קולה של בחורה שדיברה ברשמיות, "שלום אני מדברת עם מיס קלואי לוונס?". לא ידעתי שאותה שיחת טלפון תהיה יריית הפתיחה לאירועים כל כך מעוררי אימה. אז בתמימותי עניתי שכן.
"את ביתו במקרה של מר ברט לוונס?". גם על השאלה הזו עניתי בחיוב כיאה מהבת שלו. אומנם הוא לא היה אבא למופת אבל הוא תמיד ניסה לדאוג לי, שיהיה לי כל מה שאצטרך.

נכון שהוא סבל מבעיות רבות כגון שתייה והימורים אבל זה עדיין היה אבא שלי ואהבתי אותו. "אני מצטערת לבשר לך שהוא השתתף בתאונה מחרידה ולצערי הוא לא שרד", קולה היה מותנה וחסר רגש. הרגשתי איך העולם קורס תחת רגליי. לא הספקתי להתעשת והגיע טלפון נוסף. הפעם הוא היה איום, איום ממשי על חיי שאם לא אחזיר להם את הכסף שאבי היה חייב להם אני אהיה בדיוק כמוהו- מתה.

בפעם הראשונה הבנתי היטב במה אבי היה מעורב וזה לא היה טוב. בכלל לא, למעשה. ככל הנראה הוא היה מעורב בכל הדברים המפוקפקים שיכולים להיות עם אנשים חסרי לב. באותו רגע הבנתי שאם אני רוצה להישאר בחיים יש לי שתי ברירות; הראשונה כמובן היא לשלם להם את כספם- כסף שאין ברשותי. השנייה היא לברוח במהירות וביעילות.

אז עשיתי זאת מהר, רוקנתי את הכסף שיהיה בבית לתוך תיק. לא היה לי הרבה וידעתי שאני אצטרך ללכת לבנק ולקחת את כל מה שיש שם גם. שמתי מעט בגדים ואוכל יבש, אני לא יודעת לאן אני אלך ומה יהיה איתי אבל אני יודעת דבר אחד- אני חייבת להישאר בחיים!
~~~
והתחלנו!!
אז מתרגשים??
כי אני לגמרי כן, תהנו.

באהבה,
וויט א'נגל.