פרק 21
אני אפילו לא סגורה אם זה עובד או לא, אבל אני מנסה. אני נמשכת לעבר הרחבה עם גבר שנראה טוב, ממש טוב האמת. אני צמודה אליי ורוקדת. הוא מעביר את ידו לאורך המותן לשלי ומשם לישבן שלי ואני אפילו לא מנסה להזיז אותו, אולי בגלל שאני שיכורה? אני מושכת בכתפיי, אולי.אבל למי אכפת כרגע כשאני כל כ-ך נה-נת...? למה אני עושה את זה, שוב? הראש שלי כל כך מעורפל. אלוהים, הצלחתי להשתכר?
הגבר מסובב אותי לעברו וידיי חולפות על החולצה שלו. מבעד לערפול שעוטף אותי, אני מבינה כי הוא בנוי היטב. שפתיו נלחצות על שלי, לוקח לי מעט זמן על מנת לנשק אותו בחזרה. גם אז זה מרגיש כל כך חסר רגש, כאילו אני מנשקת בול עץ כלשהו עם זקפה.
אני מתנתקת על מנת להבין מה אני רוצה עכשיו או יותר מה הוא רוצה, החתיכת דבק הזה שלא משחרר. אבל כל מה שאני רואה זה העיניים הכחולות שמביטות בי. הן חסרות רגש עד כדי פחד. מעולם לא ראיתי את עיניו ככה וכשזה קורה זה מבהיל ומפחיד אותי יחד.
הידיים של הגבר שממשות אותי, הן לא יותר מחבל שנכרך סביבי בטעות, ואני רק רוצה להסיר אותו. אבל זה כמו חבל שאת מנסה להוציא אותו במהירות, זה אף פעם לא ביעילות. זה מסתבך ואני נופלת עם פניי על הרצפה ומוצאת את עצמי צוחקת ללא שליטה.
אני שרועה על הרצפה שיכורה לגמרי, וצוחקת ללא שליטה. לוק מושיט לעברי את ידיו ומעמיד אותי על רגליי, אני מביטה לעברו ובוחנת את פניו ומלטפת את פניו ואת זיפיו מעט.
הוא נראה מופתע, אבל לא אומר דבר. "בואי אני אקח אותך הביתה", הוא אומר ואני רק דוחפת אותו מעליי ומושכת בכתפיי, "אבל אני לא רוצה לבית". הוא נראה מיואש אבל פתאום פניו מאורות ועל פניו עולה חיוך זומם. "בואי, אני אתן לך משהו טעים", הוא אומר וחיוך רחב עולה על פניי כשאני נופלת אל ידיו, "כן!", אני צוהלת. הוא נראה מרוצה מהתשובה שלי וגורר אותי החוצה. חיוך מסומם מופיע על פניי ואני רואה את האורות הצבועניים במטושטש כשאנחנו עוברים על פניי האנשים. אני לא מצליחה להחזיק את עיניי פתוחות והראש שלי מרגיש כמו בקרוסלה, שמישהו יפסיק לסובב את החדר כל כך הרבה!
הוא לא רואה שאנשים מאבדים שווי משקל, איזה אנוכיות. לוק מושיב אותי ברכב, עיניי נעצמות ואני נרדמת. אני מתעוררת בזרועתיו כשהוא סוחב אותי לאן שהוא. אני מביטה סביב ומנסה לקלוט אבל הכל כל כך מעורפל שאני לא מסוגלת לראות כלום. אני מרימה את מבטי לעברו ושואלת, "לאן אנחנו הולכים?". לוק מביט לעברי לשנייה אחת וממשיך להביט קדימה, "את הולכת לישון", הוא אומר. אני מתנדנדת ומנידה את ראשי בסירוב, "אני לא רוצה לישון!". "תפסיקי", הוא גוער, "אני אאבד שיווי משקל ושנינו נפול".
זה גורם לי לקפוא במקומי ואפילו לא להזיז אצבע, אני מביטה בו בעיניים פעורות מחכה שהוא יעצור סוף סוף ויעמיד אותי על רגליי. אבל במקום זאת אני רק מרגישה משטח רך שאני מונחת אליו. אני מושכת בכתפיי, כנראה מיטה. אני מביטה לעבר לוק שמניח בידי כוס מים ומחכה, אבל אני לא רוצה לישון, אני רוצה משהו אחר. אני מושכת את לוק לעברי, וגורמת לו ליפול איתי על המיטה, וגם שופכת על עצמי את המים. לוק דוחף את עצמו ממני ומביט בי בבילבול. אני מורידה את חולצתי כבדרך אגב ואני רואה בדיוק את הרגש שאליו הייתי זקוקה- תשוקה.
"אל תגיד שאתה לא רוצה את זה", אני אומרת ומושכת אותו לעברי. שפתינו נפגשות. הוא משתף איתי פעולה. אני מחייכת לעצמי, זה לא לקח זמן רב מידי.
~~~
אהובות שלי תהנו מהפרק הזה!
בנוסף, יש סיפור חדש של always love you
שהוא מקסים ואוהב עליי ביותר אבל שימו לב שהוא boy×boy
שהוא מדהים בעיניי, אתם חייבים לקרוא!
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Over The Shoulder
Romance✯הסתיים✯ #ספר ראשון limits #ספר שני over the shoulder "ברגע זה, אני מבינה דבר אחד- אני שכבתי עם מישהו, רק שאין לי מושג מי הוא... כל הכבוד לי!" חייה של קלוואי לוונס היו רכבת הרים חסרת שליטה, כך בדיוק היא אהבה אותם. אבל טרגדיה פוקדת אותה ואין לה בריר...
