-37-

2K 164 67
                                    

"טאהיונג.. ג'ואנג סו הוא..איים להרוג אותך" אמר גאנקוק.

טאהיונג חיבק אותו בנסיון להרגיע אותו, גאנקוק לא ניראה רגוע..הוא ניראה יותר לחוץ, מפוחד .

גאנקוק מיד חיבק אותו ונשם את הריח שלו, "מה קורה קוקי?" שאל טאהיונג ששם לב שהוא מסניף אותו.

"סליחה.." לחש גאנקוק והשתחרר מהחיבוק של טאהיונג, למרות שלא רצה בכלל.

"טאהיונג..תודה" לחש גאנקוק בחיוך קטן .

"על מה?" שאל טאהיונג מביט בו .

"על זה שהצלת אותי ממנו.." אמר גאנקוק מנתק את קשר העין שהיה בנייהם עד עכשיו.

"אתה שלי וזה אומר שאני הולך להגן עלייך מכל דבר.." ענה טאהיונג בחיוך .

"ממתי אני שלך? ממתי לקחת עלי בעלות? טאהיונג אני לא שלך!" אמר גאנקוק מביט בו בכעס טיפה.

"קוקי..למה לא.." אמר טאהיונג מביט בו ברוך.

"אל תחשוב ששכחתי מזה.." אמר גאנקוק בפנים זועפות ושילוב ידיים.

"קוקי..אני מצטער אוקי? בהתחלה לא ידעתי שזה אמור להיות ג'ואנג סו ולא אתה .. אבל אני אפילו לא מתחרט על זה" אמר טאהיונג.

"באמת? כי זה ניראה ככה, שדיברת אם הוסק על זה" אמר גאנקוק.

"מתי אמרתי משהו כזה?" שאל טאהיונג לא זוכר.

"לצטט לך .. אוקי, 'שייט! מה נעשה..' זה היה משהו בסגנון הזה.." אמר גאנקוק.

"קוקי.." לחש טאהיונג לגאנקוק בחום, "מצטער.." הוא שוב לחש.

גאנקוק התחיל לפתח רגישות לחישות של טאהיונג, וזה ממש לא עזר לו כרגע.

"טוב לא איכפת לי מזה בכלל, אני רוצה ללכת הביתה" אמר גאנקוק קם מהמיטה .

"לא!" אמר טאהיונג בתוקף והחזיק את גאנקוק למיטה .

"למה לא? אני רוצה הביתה!" צעק גאנקוק בקול מתוק .

"גאנקוק לא! הרופא אמר שאתה חייב להשאר פו ולנוח!" אמר טאהיונג ברוגע מונע מגאנקוק לקום מהמיטה.

"לא איכפת לי מהרופא הזה!" צעק גאנקוק .

"אבל לי פאקינג איכפת ממך! ואתה לא זז מכאן!" צעק טאהיונג וגרם לגאנקוק לשבת בשקט.

"תקשיב לי ותקשיב לי טוב , אמרתי שאתה שלי משמע שאני דואג לכל דבר שקשור אלייך , כולל היד המתוקה שצריכה מנוחה, ברור." אמר טאהיונג בקול שקט ועמוק במיוחד .

רק שלייי (vkook)      (boy×boy)Where stories live. Discover now