רק שלייי (vkook) (boy×boy)

-67-

כעבור חודשיים.

גימין וגאנקוק עדיין מנסים למצוא קצה חוט, כל השאר המשיכו הלאה.
הוסק עושה משימות לבד ומבקש לצאת להרוג את גואנג-סו.
גין, נאמגון, באק-היון גם כן מתעסקים במאפייה הפרטית שלהם .
יונגי נעלם פתאום אבל עדיין בקשר עם גימין.

גאנקוק עדיין מנסה לתפוס את טאהיונג בפלאפון , אבל כמו תמיד כבויי.

גאנקוק התעורר מהשינה שלו, עכשיו בוקר .
הוא לקח את הפלאפון שלו וראה שמישהו התקשר אליו ובגלל שהוא לא ענה אז הוא השאיר הודעה קולית.

לגאנקוק לא היה איכפת מי זה, הוא לא רצה לבדוק אפילו.
במקום זה הוא שוב התקשר לטאהיונג , אבל שוב זה כבוי.

הוא פשוט לא מוותר.
.
.
.
גימין נכנס לבית של גאנקוק וראה את החדר הסודי פתוח הוא נכנס לתוכו וראה את גאנקוק מסתכל על הצילומים שהיו על הקיר במטרה למצוא משהו.

״היי גאנקוק.״ בירך גימין.
״אתה יודע מה מוזר, שמר קים טס שעתיים אחריי טאהיונג לסין.
הייתי בטוח שהולך לשם לעזור לו .. אבל שאני מסתכל על התמונות האלה.״ אמר גאנקוק ומצביע על התמונות של גואנג-סו ומר קים ביחד.

״זה מרגיש לי שהם עשו תוכנית נגדו..זה באמת מרגיש לי ככה.״ אמר גאנקוק מסתכל על גימין.

״תיראה, לא ניראה לי שמר קים יהרוג את הבן שלו, ועוד יותר בגלל שהבן שלו חזק וחכם. הוא צריך אותו במאפיה, למה שיעשה את זה.״ אמר גימין מניח את ידו על כתפיו של גאנקוק.

״אתה צודק..״

״גאנקוק..אולי הגיע הזמן להפסיק? אני מתכוון את כל זה, אולי זה הזמן להמשיך הלאה.״ אמר גימין בניחום.

אך גאנקוק מיהר לשלול . ״אני לא מפסיק!״

״אבל עבר חודשים גאנקוק, חודשיים!״ גימין התחיל להתייאש מכל החיפושים האלו שלא הניבו פירות .

״אני לא מפסיק!״ חזר על עצמו בעקשנות.
.
.
.

השעון הצביע על 23:47 בשעון .
וגאנקוק עד עכשיו חיפש קצה חוט. גימין הלך ממזמן בגלל שאחותו שחזרה מאמריקה עם אביו לבד בבית.

גאנקוק עלה לחדר שלו, הוא התקלח, לבש מכנס טרנינג וחולצה זרוקה ונכנס למיטה.

הוא התעסק בפלאפון שלו קצת ופתאום התקשרו אליו.
שוב פעם מספר לא מזוהה.

גאנקוק נאנח וענה למספר .
״הלו.״

״גאנקוק! זה טאהיונג!״ שמע גאנקוק מהקו השני.

״טאהיונג?!״ צעק גאנקוק מתרומם במהירות מהשכיבה שהיה בה לישיבה , טאהיונג התקשר אליו.

״כן קוק! תקשיב אין לי הרבה זמן! גואנג-סו מחזיק אותי בסין.
אני לא יודע בדיוק אייפה אני נמצא, תגיד להוסוק הוא ימצא אותי.״ אמר במהירות טאהיונג.

״טאהיונג! אני חיפשתי אותך כל הזמן הזה! א-אמרו לי ש-אתה מת..״ אמר גאנקוק מתחיל לבכות .

״אני לא מת בייביי! אני חיי. אל תדאג אני אחזור אלייך ואל הוסוק.
וקוק שום מילה לאבא שלי!״ אמר טאהיונג , מחייך ששמע את גאנקוק,אבל חזר לדבר במהירות.

טאהיונג היה לחוץ שיתפסו אותו מדבר בפלאפון , אבל הוא היה חייב להתקשר ולהגיד לימשהו שיבוא להוציא אותו.

״טוב! אני אגיד להוסוק.״ אמר גאנקוק בהינהון.

״אני חייב לזוז ביי!״ אמר טאהיונג ובא לנתק , ״אני אוהב אותך.״ הוא שמע מגאנקוק שאמר לו .

הוא חייך ״גם אני קוק. אני אוהב אותך.״ אמר טאהיונג וניתק את הפלאפון.

גאנקוק המשיך לבכות , הוא הביט במספר פלאפון החדש שבו טאהיונג התקשר אליו ונכנס להודעות הקוליות.

״גאנקוק זה טאהיונג! אני מוחזק על ידיי אבא שלי וגואנג-סו. תגיד להוסווק. אני אתקשר אלייך שוב מחר. תענה לי!.״ ככה סיים טאהיונג בהודעה הקולית.

גאנקוק רץ לכיוון היצאה , הוא חייב ללכת להוסוק עכשיו.
הוא יצא מהבית נעל אותו ורץ לאוטו שלו. הוא הכניס את המפתח ושם גז לעבר ביתו של הוסוק.

שהוא הגיע , גאנקוק התחיל לדפוק חזק על הדלת . הוסוק לא ענה לו והוא המשיך לדפוק ולצלצל בדלת.

הוסוק התעורר מיד ברגע שבו גאנקוק דופק ומצלצל .
הוסוק התחיל לחפש את האקדח שלו ושמצא אותו התקדם לעבר הדלת.

גאנקוק המשיך לדפוק ולצלצל עד שהוסוק יפתח לו את הדלת.
הוסוק התקרב אל הדלת וטען את האקדח, הוא שם את ידיו על הידית ופתח את הדלת ובמהירות כיוון את האקדח אל ראשו של גאנקוק .

״גאנקוק!״ אמר הוסוק כמעט יורה בו. ״אתה רציני!? מה אתה עושה כאן בשעה כזאת?״ שאל הוסוק את גאנקוק שהיה עדיין בהלם מזה שהוא שלף מולו אקדח .

גאנקוק יצא מההלם וניכנס לבית במהירות.
״טאהיונג התקשר אליי!״ אמר גאנקוק להוסוק .

״מה?״ שאל הוסוק .

״טאהיונג התקשר אליי, הוא אמר לי להגיד לך שגואנג-סו ואבא שלו מחזיקים אותו בסין אבל הוא לא יודע אייפה.״ אמר גאנקוק במהירות .

״גאנקוק זה לא מצחיק!״ אמר הוסוק חושב שגאנקוק מתבדח איתו.
גאנוקק התעסק שנייה בפלאפון שלו והצמיד אותו לאוזנו של הוסוק.

גאנקוק נתן לו לשמוע את ההודעה הקולית שטאהיונג השאיר לו .

״גאנקוק זה טאהיונג! אני מוחזק על ידיי אבא שלי וגואנג-סו. תגיד להוסוק . אני אתקשר אלייך שוב מחר. תענה לי!״

מקווה שאהבתם
♥️♥️♥️♥️