קים טאהיונג האיש הכי מפחיד בעולם ראש מאפיה הכי גדולה בעולם וכמובן כמו כל ראש מאפייה ייש אויבים אבל למזלו ייש עוד 4 מאפיות גדולות כמעט כמו שלו שהם חברים שלו .
כולם יודעים שאסור לעצבן אותו כי ייש לו פתיל קצר והוא יכול ישר להרוג אותך על המקום. אם הוא נ...
הוסק הסתכל על גימין שנשם ונשף בעדינות , ריסיו נגעו בלחיים הלבנות והמתוקות שלו .
הוא המשיך להסתכל עליו עד שגימין פקח באיטיות את עיניו.
הוסק הופתע מעט אבל המשיך להביט בו . "ה-הוסק..מ-מ-מים.." לחש גימין .
הלב של גימין דפק במהירות שהדבר הראשון שראה שפקח את עיניו היו עיניו של הוסק מביטות בו, הוא רצה להמשיך להסתכל עליו אבל הוא היה חייב מים .
"ש-שנייה.." גימגם הוסק במבוכה .
גימין ראה את הוסק קם מהמיטה שלו ורץ מחוץ לחדר להביא לו מים, הוא ניצל את זה והתרומם לישיבה במיטה .
הייתה לו סחרחורת קלה , הוא החזיק את ראשו בכאב ונאנח.
הוסק נכנס לחדר אם מים קרים בידו והתיישב בקצה מטתו של גימין ולא קרוב כמו מקודם.
גימין הסתכל עליו והושיט את ידיו בשביל לקחת את הכוס . הוסק ראה את ידו מושטת אליו והגיש לו את הכוס.
גימין שתה את המים במהירות ונאנח בהקלה , הוא לא שתה מים כבר הרבה זמן .
"גימין.." לחש הוסק שעדיין הביט בו .
גימין רק הסתכל עליו .
"מה חשבת לעצמך?"
אין תגובה . גימין רק המשיך להביט בו מבלי לומר מילה .
"חשבת שתצליח לעשות את זה לבד? חשבת שזה קל להרוג כמות כזאת של אנשים ועוד שהם מיומנים? אתה ידעת את זה שהם יכלו להרוג אותך? אתה היית מודע לזה?!" שאל הוסק .
קולו של הוסק לאט לאט הלך ונהייה יותר גבוה ויותר כועס .
"תענה לי לעזעזל!" צעק הוסק .
גימין עדיין לא ענה , הוא הוריד את עיניו מפניו של הוסק .
"גימין.." נאנח הוסק .
"כיאלו שאיכפת לך בכלל.." לחש גימין .
"בטח שאיכפת לי! גימין!" הוסק אמר בעיניים פעורות ששמע את מה שגימין אמר לו .
"אם היה איכפת לך לא היית ניפרד ממני. אם היה לך איכפת ל-לא היית מ-משאיר אותי לב-ד... אם רק היה איכפת לך אני לא הייתי במצב הזה!"
אמר גימין תוך כדיי שהוא בוכה , עדיין אם ראש למטה .
"אבל אתה בגדת באמון שלי..." לחש הוסק ונגע בידו של גימין .
גימין הזיז את ידו אליו ונשען אחורה בכאב.
"לך בבקשה.." אמר גימין להוסק .
"אני לא הולך!" קבע הוסק.
"אתה לא מבין שאם תישאר איתי אני סתם אפגע בך ובעצמי?!"
הוסק הסתכל עליו בשקט , לא יודע מה להגיד.
"אני לא ר-רוצה..ל-לפתח ציפיות..א-אני לא רוצה ל-לחשוב ששוב א-אתה תהייה אי-איתי.." אמר גימין מנגב את הדמעות שלו.
"א-אני לא רוצה ל-להתבלבל ולחשוב מ-משהו ש-ש-שהוא לא נ-כון.."
....
"טאהיונג?" שאל גאנקוק נכנס לבית של הוסק וטאהיונג.
"במטבח." צעק טאהיונג .
גאנקוק נכנס למטבח וראה את גבו של טאהיונג, הוא נשך את שפתו התחתונה .
הוא הביט על השולחן וראה שתיי צלחות מלאות באוכל ושתי כוסות אם יין. הוא חייך מעט והתקרב לשלוחן .
"בשביל מה זה?" שאל גאנקוק .
"בשבילך" ענה טאהיונג מסתובב אליו אם חיוך .
"בשבילי? מה עשיתי?" שאל גאנקוק נירגש .
"הצלחת לסיים את האימונים בהצלחה. וגם אני צריך להגיד לך משהו חשוב.." אמר טאהיונג מביט בגאנקוק.
"כן?" שאל גאנקוק מחכה לדברר החשוב שיש לטאהיונג להגיד לו.
"לא עכשיו, נתחיל לאכול ואז אני אספר לך." קבע טאהיונג.
שהוא ראה את טאהיונג לוקח את הצלחות לשלוח האוכל, הוא לקח את הכוסות ושם בשולחן האוכל.
