-70-

937 80 31
                                    

״הגענו.״ אמר סוקג׳ין ונכנס לתוך הבית ביחד עם נאמג׳ון ובאק-היון.
הוסק הרים את מבטו לעברם בזמן שהאחרים היו עסוקים בלאכול את הארוחת בוקר שגימין הכין לפני כמה דקות.

״בואו שבו ותואכלו.״ אמר הוסוק בחיוך והצביע על השולחן.
״רק עכשיו אתם אוכלים?״ שאל נאמג׳ון והתיישב במהירות על הכיסא שהיה פנוי ליד גאנקוק .

״כן, גימין הכין לנו עכשיו.״ ענה הוסוק והגיש לנאמגון צלחת , היה ניראה שבא לו לאכול משהו מהשולחן.
נאמג׳ון חייך והתחיל להעמיס על הצלחת שלו.

״יא! אתה הרגע אכלת איתנו, אייך אתה עדיין רעב?״ שאל באקהיון שראה את נאמג׳ון לא מפסיק להעמיס על הצלחת.
״אני רעב!״ מחא נאמג׳ון והמשיך לקחת עוד קצת אוכל.

״אתה לא רעב?״ שאל גאנקוק והרים את ראשו מהאוכל והביט לכיוונם של באקהיון וסוקג׳ין. ״אני אכלתי, תודה בייבי.״ אמר באקהיון בחיוך.
״דיברתי אל סוקג׳ין, ואל תיקרא לי ככה.״ אמר גאנקוק בכעס קל ולבסוף גילגל לו עיינים, מראה לו כמה שהוא לא מעוניין בו ואף מזלזל בו.

״אני לא רעב , תודה גאנקוק.״ אמר סוקג׳ין בחיוך לעברו.
״ותקרא לי ג׳ין, סוקג׳ין זה רישמי מידיי, אתה לא חושב?״ שאל סוקג׳ין את גאנקוק עדיין בחיוך.

״בסדר היונג, אני אקרא לך ג׳ין.״ אמר גאנקוק וחייך לעברו .
.
.
.

״אוקיי, הסיבה שקראנו לכם לכאן היא טאהיונג.״ אמר הוסוק לעבר שאר החברים שישבו איתו בשולחן העגול .
הם כבר סיימו את הארוחה והלכו לחדר העבודות של הוסק וטאהיונג, החדר היה דיי גדול .

בחדר היה שניי שולחנות ומעלייהם מחשב וכמה ניירות , ומול השולחנות היה שולחן אחד גדול ועגול , על השולחן היה ניתן להקרין כל מיני סרטים, הולוגרמות שיעזרו להם בכל משימה שהיא .

״מה איתו?״ שאל נאמג׳ון משלב את ידיו ומתרווח על הכיסא .

״כולנו יודעים שקברנו את טאהיונג , ושהוא מת. אבל כל זה היה שקר , טאהיונג עדיין חיי . הוא יצר קשר עם גאנקוק שיצור קשר איתנו ונעזור לו לחלץ אותו החוצה.״ אמר הוסק וחיכה לתגובותייהם .

גאנקוק הביט בכולם בשקט , היה ניראה שהם לא מאמינים להוסוק.

״מה?״ יונגי הפר את השקט שהיה מלא בתחושת בילבול ואי הבנה על המדובר . ״מה אמרת עכשיו? טאהיונגי חי?״ שאל שוב יונגי מתיישר על כיסאו.

״טאהיונגי?״ פלט גאנקוק והביט ביונגי במבט כועס.
יונגי סובב את ראשו מהוסוק אל עבר גאנקוק שישב מולו .

רק שלייי (vkook)      (boy×boy)Where stories live. Discover now