רק שלייי (vkook) (boy×boy)

-43-

"הלו?" שאל גימין מתעורר באמצע הלילה שצילצול מהפלאפון שלו העיר אותו .

"או שלום באמת.." אמר האיש בקו השני .

גימין ידע בדיוק מי זה, הוא לגמרי שכח ממנו.

זה היה בונג אין, הוא הביא לו משימה שהייתה להרוג את ג'אנג הוסק מלפני כולכך הרבה זמן.

בונג אין התקשר אל גימין עכשיו כי אחד העובדים שלו נתפס . והוא רוצה מאוד להרוג את משפחת ג'אנג.

"איך מתקדמת המשימה?" שאל האיש בחיוך .

"פרשתי ממנה." אמר גימין.

האיש צחק בקול ואמר "לא שילמתי לך סתם!" .

"תקשיב לי בונג אין, אני אומר לך שפרשתי מהמשימה הזאת ממזמן. אז אתה יכול לעוף לי מהחיים." אמר גימין יותר עירני.

"אתה תשלם על זה!" אמר בונג אין.

"אתה לא פאקינג תאיים עלי! אתה יודע שאני יכול לבוא עד אלייך ולהוציא לך את הטחול!" אמר גימין בקול קר .

"אני לא חושב שהחבר החדש שלך, יודע שאתה זה שצריך להרוג אותו, ואני בטוח שהוא לא יואהב את זה." אמר בונג אין בקול מאיים .

"אתה יכול להגיד לו, אבל אני כבר אומר לך אם יקרה לו משהו אתה הבא בתור!" אמר גימין וניתק מיד את השיחה .

כל הלילה הוא לא הצליח להירדם, אם בונג אין יגיד להוסק שהוא היה צריך להרוג אותו? מה הוסק יעשה לגימין?

הוא ימשיך להיות חבר שלו? או שהוא יעיף אותו לאלפיי עזאזלים ?

אחריי הרבה מחשבות גימין החליט לספר להוסק על המשימה שהייתה לו.
אבל פחד גדול היה בו, הוא לא רצה לאבד את הוסק או את טאהיונג..

"בוקר טוב" אמר הוסק ניכנס למטבח, הוא ראה את גימין יושב אם כוס קפה מולו.

"היי.." ענה גימין בקול עייף.

"תכין לי גם" אמר הוסק מצביע על הקפה של גימין .

"אתה רוצה את שלי? רק עכשיו הכנתי אותו" אמר גימין בחיוך עצוב.

"טוב" ענה הוסק ולקח את כוס הקפה שלו והתחיל לשתות .

"הוקיי.." אמר גימין מביט בהוסק שהסתכל עליו בשאלה .

"אני צריך להגיד לך משהו" אמר גימין מרכין ראש.

"דבר." אמר הוסק בחיוך, מניח את כוס הקפה על השולחן ומחכה שגימין יספר לו.

---

'מה זה אומר עליינו? זה אומר שאנחנו ביחד?
הוא אוהב אותי בכלל? למה הוא אף פעם לא אומר לי את זה? אולי בגלל שהוא באמת לא אוהב אותי..'

גאנקוק התעורר אם הרבה מחשבות על טאהיונג.

"בוקר טוב" הוא שמע את טאהיונג אומר ומיד מתמתח .

"בוקר טוב" ענה גאנקוק .

"קוקי, זוכר שביקשת ממני ללמד אותך הגנה עצמית?" שאל טאהיונג מביט בו בחיוך .

"כן.." אמר גאנקוק מביט בו גם כן.

"רוצה להתחיל היום?" שאל טאהיונג בחיוך קטן.

"באמת?" גאנקוק אמר בהתרגשות והתרומם לישבה .

"כן" ענה טאהיונג והתרומם לישבה גם הוא .

"ייש!" אמר גאנקוק.

"נואכל ואז נתחיל." אמר טאהיונג , גאנקוק קפץ וחיבק אותו .

טאהיונג נכנס להתקלח וגאנקוק יצא להוסק וגימין.

"מה אמרת?!" שאל הוסק והוא היה נשמע עצבני.

"בוקר טוב.." אמר גאנקוק.

"אתה ידעת את זה?!" צעק הוסק על גאנקוק .

"ידעתי על מה?" שאל גאנקוק מבוהל מהצעקה של הוסק.

"על זה שהוא פאקינג רצה להרוג אותי!!" צעק הוסק והצביע על גימין שדמעות כבר נופלות ללחיו.

"ה-הוא לא יודע..ה-וקי אני מצטער.." אמר גימין מנגב את דמעותיו .

"אל תיקרא לי ככה!" צעק הוסק.

"אני מצטער! נכון, ה-הייתי אמור ל-להרוג אותך...א-אבל לא עשיתי את זה..כי אני א-אוהב אותך.." אמר גימין .

הוסק הסתכל עליו ולא אמר כלום, הוא היה כולכך כועס שהמילים של גימין לא עשו לו כלום .

"אני רוצה שתעוף מהבית הזה עכשיו!" צעק הוסק . קם מהשולחן והלך לחדרו.

"גימין..מה קרה כאן עכשיו?" שאל גאנקוק .

"אני מפגר זה מה שקרה עכשיו.."

אייך?

Minhope

_______________________________________

Hosoek