שנאתי את הפעמים שבהם הייתי צריכה לעלות על הבמה ולרקוד.
להסתכל על כל החרמנים שנעצו בי מבטים ולהרגיש לא בנוח כל פעם מחדש גרם לי לחלחלה ולהרגשה של אישה זולה.
כולם כבר הלכו והבר נשאר רק. האור של הבמה המשיך להבהב בצבעי ניאון ואני הפעלתי את המוזיקה ותוך כדי ניקיון זמזמתי את מילות השיר והזזתי את גופי.
לאחר שסיימתי לנקות את הסביבה, עליתי על הבמה והתחלתי לנקות אותה ולרקוד יותר ממקודם.
"אקנה את המקום הזה רק בכדי שאהיה היחיד שתגישי לו משקאות ותרקדי למענו בזמנך החופשי." נשמע קולו של פארקר ואני לא הפסקתי את תעסוקיי.
"באמת תהיתי מתי תופיע." אמרתי ועצרתי כדי להחליף שיר.
"באמת?" שאל ונשען על אחד השולחנות כשידיו שלובות.
"לעולם לא תדע אם אני כנה או לא." אמרתי והשיר שבחרתי התחיל להתנגן ברמקולים.
"את משחקת איתי?" שאל פארקר ואני סיימתי את הניקיון. שפכתי את המים המלוכלכים אל האסלה בשירותים ולאחר שהחזרתי את חומרי הניקוי עברתי ללסדר את הבר.
"איך אני משחקת בך?" שאלתי והתחלתי לנגב את הבר במטלית לחה כדי לשטוף את כל שאריות המשקאות שנשפכו וכולי.
"ראיתי אותך מסתכלת עליי בזמן הריקוד שלך." אמר ונשען על הבר.
"לא שיחקתי בך עם המבט הזה. חיפשתי נקודת נחמה שלא מצאתי אצלך, אבל היית הכי קרוב לזה." אמרתי ושטפתי את המטלית.
"למה חיפשת נחמה?" התיישב על אחד הכיסאות שהיו צמודים אל בר המשקאות.
"זה לא מסוג הריקודים שמהנים אותי. אני מרגישה כמו זונה ככה. זולה וחסרת כל ידע במשהו אחר." עניתי והחזרתי את כל הכוסות, הבקבוקי אלכוהול, הכלים ושאר הדברים הקטנים למקומם.
"את לא מוצצת לכל אחד, זה כבר אומר משהו את לא חושבת? שאל ואני גיחכתי והנדתי בראשי.
"שכבתי איתך כשהייתי שיכורה. זה לא הופך אותי לזולה?" שאלתי ושילבתי את ידיי תוך כדי זה שנשענתי על ארון המשקאות מאחוריי.
"לא. זה לא הופך אותך לזולה ברמנית רוסייה." ענה לשאלתי הלא רצינית במיוחד ואני לא הבנתי איך זה לא הופך אותי לזולה, אך התעלמתי מכך.
"אישה זולה שוכבת עם כל אחד ניקה. פותחת רגליים לכל מי שמגיע ומציע. את לא כזאת ולא רק שאת לא נראית כזאת, את מלאה בחרדות לגבי הנושא בגלל העבר שלך." הסביר ואני נאנחתי ועשיתי יציאה מהמשרת שלי.
"קדימה החוצה." אמרתי אחרי שלקחתי את הדברים שלי והתקדמתי אל עבר היציאה יחד עם פארקר. כיביתי את כל האורות, המזגנים ורק המקררים עבדו.
נעלתי את דלת הבר והתחלתי להתקדם עם פארקר אל עבר הרכב שלו.
"אם היחת זולה כבר היית יודעת את זה." אמר פארקר ופתח לי את דלת הנוסע הקדמי ברכבו מסמן לי להתיישב כדי שיקח אותי הביתה.
לא היססתי כי למה שאגיד לא לטרמפ הביתה בשלוש לפנות בוקר.
YOU ARE READING
𝗛𝗲𝗿 𝗗𝗲𝘃𝗶𝗹
Romanceהוא השטן בהתגלמותו. הדבר היחיד שעובר לו בראש זה המאפיה שברשותו, והבחורות שבין רגליהן יעבור בלילה באגרסיביות שבה אין אפילו לא שבריר של רחמים. הקרירות שלו, האדישות, חוסר ההתחשבות והחוכמה שלו הם אלה שגרמו לו להיות מי שהוא. השטן של לוס אנג'לס, פארקר מור...
