𝐂𝐡𝐚𝐩𝐭𝐞𝐫 22

1.4K 74 27
                                    

פארקר נסע אתמול בערך בשתיים בצהריים אל שדה התעופה ומשם הוא טס לכמה ימים לטפל בעסקים שלו.
קאי החליט שהוא הולך עם שרלוט למועדון ולכן קרא לי ללכת איתו.

בהתחלה שקלתי לסרב לו, אבל הוא התעקש שאבוא איתם ולכן נכנעתי והתקשרתי לפארקר.

"תשמור עליה שם. זה הכי חשוב." אמר פארקר כשהיה על רמקול ודיבר אל קאי.
"אל תדאג, אשמור עליה כמו שאני שומר על שוקולד." אמר קאי ואני גיחכתי.
"בחיים אל תשמור עליה כמו שאתה שומר על שוקולד! הוא תמיד נעלם לך ואתה בוכה בגלל זה!" התעצבן עליו פארקר ואני גיחכתי שוב.
"בסדר! אל תדאג וזהו, היא תהיה בסדר גמור." אמר ופארקר נאנח ואיחל לנו להנות רגע לפני שנכנס לסבב פגישות ארוך.

-

נכנסתי יחד על שרלוט וקאי אל המועדון והרגשתי את ריח הזיעה, האלכוהול, הסמים והסקס עומד לי באף ולא זז ממנו.
המקום היה חנוק וחשבתי שאחנק בו במהירות רבה.

קאי ושרלוט נעלמו מזווית העין שלי במהירות ואני נאנחתי והלכתי אל הבר.
הזמנתי כוס רום בהיר עם קולה וקרח ולאחר ששילמתי עליה התחלתי לשתות אותה לאט.
הכוס הייתה גדולה ולכן הייתי יכולה לשבת ולשתות אותה במשך דקות ארוכות.

אחרי שהבנתי שאני לא רוצה להיות לבד כל הערב, סימסתי לבן ושאלתי אם הוא יכול לבוא.
'אני מצטער ני, אני לא יכול לבוא הפעם'
השיב ואני נאנחתי בייאוש.
'הכל בסדר, פעם הבאה'
עניתי והכנסתי את הנייד שלי לתוך הכיס.

"היי קאי!" קראתי לו לאחר שהיית שעה לבד במועדון עם מלא סוטים שרצו להזרים אותי לתא שירותים מסריח וצפוף כדי להזדיין.
"היי ניקה!" הוא ענה לי בקצרה ובחוסר סבלנות. היה ברור מאוד על קולו ששתה לא מעט והיה שיכור.
רגע אחרי שענה לי חזר למזמז את שרלוט בלי לדפוק חשבון לאף אחד.
אותה שרלוט שהתחילה לדפוק לי מבטים ברורים מאוד של שנאה כבר מהפגישה השנייה שלנו.

"אתה רוצה לבוא איתי לרקוד ברחבה?" שאלתי אותו בתקווה שישים לב אליי לפחות לחמש דקות, אבל היה עדיף שהייתי מקשיבה לרצון שלי באותו היום ולא מגיעה איתו למועדון.

"תקשיבי ניקה, אני לא רוצה לפגוע בך או משהו, אבל אני לא רוצה לבוא איתך לרחבה המזוינת. תפסיקי להתנהג כמו זונה זולה ותתחילי להתנהג קצת כמו בן אדם." ירה לעברי את המילים ולמרות שהמוזיקה הייתה רועשת ומחרישת אוזניים, שמעתי כל מילה שיצאה לו מהפה.
"למען האמת אני אפילו לא מבין איך פארקר נוגע בך, עם מקל לא הייתי מתקרב אלייך כי הייתי מפחד ממחלות." הוסיף ואני הרגשתי איך כל מילה שיצאה מהפה שלו דקרה אותי יותר ויותר.

"מה יש לך נגדי?" שאלתי אותו ברצינות והחבאתי כל טיפת עצב שנפלה עליי ברגע.
"כלום. תפסיקי להפריע לי ועופי לי מהעיניים כבר." ענה בתקיפות חוזרת ואני הנהנתי בראשי והתקדמתי אל היציאה מהמועדון.

𝗛𝗲𝗿 𝗗𝗲𝘃𝗶𝗹Where stories live. Discover now