הבוקר הגיע וקאי הגיע איך שזרחה השמש.
הוא הכין לי נס קפה, אמר לי להתלבש בבגדים נוחים וכעבור חצי שעה התיישבנו ברכב שלנו ונסענו לאנישהו.
"מה באת פתאום עם הרעיון של לנסוע מחוץ לעיר?" שאלתי אותו ולגמתי מהקפה שהתקרר לאט לאט אך עדיין היה טעים.
"את מעדיפה להישאר בעיר ולהשתעמם?" שאל ואני הנדתי בראשי והחזרתי את מבטי אל הדרך.
העצים הירוקים היו יפיפיים.
השמיים האפורים הביאו לי שלווה פנימים והגשם שטיפטף פעם בכמה זמן הרגיע אותי כמו סם.
הגענו לעיירה נידחת והעברנו בה את היום שלנו.
החל מדיינר קטן וחמים ועד לסופרמרקט שמשך לקאי את העין.
"בואי." אמר קאי ומשך אותי לאיזה מבנה גבוה ומלחיץ כי הוא היה נראה לאורך כל העיירה והוא היה חשוך במיוחד.
עלינו במעלית שפחדתי שתתקע בכל רגע כיוון שלא הייתה הכי חדשה ולאחר שיצאנו ממנה, קאי שידיו היו דחוסות לתוך כיסיו התקדם לאחת הדלתות.
הוא דפק בדלת כמה פעמים עד שאף אחד לא ענה לו והוא כיווץ את גבותיו עם הבעה שלא מצאה חן בעיניי.
הוא היה נראה מודאג.
מעט כועס ובעיקר בלחץ.
הוא בעט בדלת והיא נפלה.
הוא מלמל 'פאק' שקט מאוד ששמעתי ונכנס פנימה. התקדמתי בזריזות אחריו ולאחר שראיתי את כל הדירה הפוכה ודם רם בכניסה אליה נחרדתי עד עמקי עצמותיי.
התקדמתי יותר פנימה וקפאתי כשראיתי את פארקר שרוע על הרצפה מדמם.
"לעשות משהו?" הצלחתי להוציא מפי וקאי הפנה את מבטו אליי והניד בראשו.
"אני אהיה בחוץ." אמרתי ויצאתי לאחר שהבנתי שאני לא מסוגלת לראות את פארקר סובל.
הסתובבתי עם פניי אל הכניסה לדירה הישנה יחסית וניסיתי לנשום עמוק.
פי נחסם על ידי יד חסונה וכבדה.
התחלתי לצעוק ולזוז בלחץ שעטף אותי יחד עם הפחד.
ניסיתי לבעוט ברגלי אך הייתי הדוקה מידי לגופו של זה שחסם את פי. צרחתי אל תוך ידו וניסיתי להשתחרר ממנו.
רגע לאחר מכן הרגשתי דקירה בידי ועפעפיי החלו להיעצם למרות שלא רציתי בכך.
החוטף שלי הרים אותי על ידיו והתחיל להוביל אל עבר המדרגות, רק שירייה שעברה מצד אחד של ראשו אל השני ומחוצה לו, גרמה לו לעצור ולהפיל את שנינו.
קאי התקדם לעברי בזמן שהרגשתי את החומר שהוזרק לי לגוף משתלט עליי.
"את בסדר?" שמעתי אותו שואל במעומעם ואני הנהנתי לחיוב וניסיתי למצמץ כמה פעמים כדי להתעורר, אך זה לא עזר לי.
"מה יש לך?" שאל ואני לקחתי כל כוח אפשרי כדי להצביע על המזרק הריק שנזרק על הרצפה מתחת לאיפה שהייתי קודם לכן עם פה חסום.
קאי נשף בכעס והרים אותי כל ידיו, הוא הניח אותי על המיטה וחזר לאחר רגע עם המזרק הריק בידיו. הוא הניח אותו על השולחן ומבטי עבר אל פארקר.
הוא היה מחוסר הכרה והדם שבבטנו הפצועה קשות לא הפסיק לזרום.
YOU ARE READING
𝗛𝗲𝗿 𝗗𝗲𝘃𝗶𝗹
Romansaהוא השטן בהתגלמותו. הדבר היחיד שעובר לו בראש זה המאפיה שברשותו, והבחורות שבין רגליהן יעבור בלילה באגרסיביות שבה אין אפילו לא שבריר של רחמים. הקרירות שלו, האדישות, חוסר ההתחשבות והחוכמה שלו הם אלה שגרמו לו להיות מי שהוא. השטן של לוס אנג'לס, פארקר מור...
