𝐂𝐡𝐚𝐩𝐭𝐞𝐫 1

7.1K 144 42
                                    

המוזיקה הקצבית מחרישה את אוזניי, אך לא באותה העוצמה כמו שקרה כשרק הגעתי לעבוד בבר המפורסם ביותר של לוס אנג'לס.

העסקאות הכי מפוקפקות קוראות בבר הזה.
המאפיונרים הכי גדולים מבלים כאן בלילות ולא פעם או פעמיים קרה שבסוף המשמרת הייתי צריכה לנקות דם מהרצפה ולשפשף אותו בין החריצים.

"ניקה אם לא תתחילי להזיז את התחת שלך, אני אוריד לך עוד מהמשכורת!" צרח עליי המנהל שלי ואני הסתכלתי עליו ברצינות ובשנאה רבה.

"דבר ראשון זה לא חוקי, דבר שני איך אפשר להוריד משהו שלא קיים! בלאט אתה אפילו לא משלם לי כמו שאתה צריך!" התעצבנתי והוא רק התאפק לא לצחוק לי בפנים בגלל הצד הרוסי שבי.

"לך תזדיין." מלמלתי לעצמי וחזרתי לעבוד כיוון שהמשכורת אומנם הייתה נמוכה כמוני, אבל הטיפים היו גבוהים ועליהם חייתי בעיקר.

"תיזהר לדבר ככה היום ללקוחות, מגיע היום מישהו חשוב ואם תגרמי לעניין להשתבש, אני מעיף אותך מכאן על טיל." הזהיר אותי רוג'ר המנהל שלי ואני גיחכתי בזמן שהכנתי משקה ללקוח שעמד מולי מהצד השני של הבר.

"איך תפטר אותי? אין לך עובדים. אני התקווה היחידה שלך והבן אדם המשוגע היחיד שמסוגל לעשות כפולות כמה פעמים בשבוע ועוד ברצף." אמרתי לו בהתחצפות לא מפחדת מפיטורים בכלל.

"ניקה אני מזהיר אותך..." אמר לי רוג'ר בייאוש ואני לא באמת הקשבתי לו. "אל תחשבי על העבודה, תחשבי על החיים שלך. מי שיבוא לכאן היום לא משחק משחקים והדיבור שלך לא ימצא חן בעיניו בכלל." הוסיף ולאחר שסיים את דבריו חזר לאורחים כדי להוציא לעצמו מראה טוב בעזרת התחנפויות.

"הפה שלך יודע לעשות עוד משהו חוץ מלדבר בחוצפה?" שאל הלקוח ש-לא הכנתי את המשקה מיד אחרי שקיבל אותו ושילם. "אני לא אמצוץ לך, עכשיו לך." אמרתי יודעת בדיוק מה הוא רוצה ממני והוא חייך בגאווה על כך שידעתי על מה חשב המוח הסוטה והמגעיל שלו.

מה שכן אני חולה על הסוטים האלה רק בגלל שהטיפ של המאה דולר ואפילו יותר שהם מביאים לי.
הבחור הזה השאיר לי מאה דולר טיפ והלך וזה אומר שיש לי אוכל לשבוע לפחות.

-

לאט לאט הבר התמלא יותר ויותר.
בעיקר במאפיונרים. כרגיל.

השעה הייתה כמעט אחת בלילה ואם לא הייתי שותה משקה אנרגיה במהלך המשמרת הייתי נרדמת כבר.

"גבירותיי ורבותיי קבלו אותו!" נשמע קול גברי מהכניסה לבר וכל האורחים העבירו את מבטם אל הכניסה כדי לקבל את אורח הכבוד שהלוואי והייתי יודעת מי הוא בכלל.

ברגע שנכנס עם זה שהכריז עליו כשנכנסנו, הרגשתי את מבטו נח עליי, אך אני המשכתי לבהות באיזו נקודה ולחשוב על מה לעשות ברגע שאבוא הביתה: להתקלח, לאכול ואז ללכת לישון או להתקלח וללכת לישון.

𝗛𝗲𝗿 𝗗𝗲𝘃𝗶𝗹Where stories live. Discover now