כמה ימים מאוחר יותר
"את חושבת שזה יעבוד ביניהם?" שאל אותי פארקר בנוגע לריילי וקאי שהיו צריכים לבוא אלינו לארוחת ערב, בזמן שהניח מגש עוף ותפוח אדמה על השולחן.
"אני חושבת שכן. אם קאי ירצה לעשות למענה הכל ויהיה מוכן ללכת איתה עד קצה העולם, הכל אפשרי. אני לא מכירה אותה אבל אני חושבת שגם היא תעשה הכל למען כך שהם יהיו ביחד ומאושרים." עניתי לשאלתו והנחתי את הצלחות על השולחן יחד עם סכו"ם.
"את יודעת," התחיל לומר פארקר והתקדם לעברי לאחר שהניח את שתי המגבות שאיתן הביא את מגש האוכל הרותח.
הוא עטף את מותניי והצמיד לחזהו במהירות.
"גם אני מוכן ללכת עד קצה העולם למענך." אמר בחיוך ונשק לשפתיי בעדינות רגע לפני שעבר למצוץ חלק מצווארי.
"באמת?" שאלתי בשעשוע והנחתי את ידיי על כתפו.
הוא הרים את ראשו בחזרה כדי לפגוש במבטי.
"למה זה מפתיע אותך? את יודעת שאני אוהב אותך." השיב והזיז קבוצת שיער קטנה אל מאחורי אוזני.
"אני אהיה כנה איתך." התחיל לומר פארקר.
"לפניך לא פחדתי מכלום. עכשיו אני מפחד מהמוות כי ברגע שלא אהיה כאן את תהיי חשופה שוב אל העולם האכזר. אני מפחד לאבד אותך כי בלעדייך אהיה אבוד. את המפה שלי והמצפן שלי שמראה לי את הכיוון הנכון תמיד." אמר בכנות שליטפה את ליבי באהבה שהייתה חסרה לי שנים רבות עד שנכנס לחיי.
"לאהוב אותך זה כמו לאהוב את האש. אתה שורף עד כאב ועדיין היופי שבך מהפנט ומסקרן. הצבעים שבאש דומים לאופי המסקרן שלך ולסודות שאתה שומר בתוך תוכך כי אתה שונא אותם ומפחד מהם בהכחשה רבה." אמרתי לו בכנות בחזרה והוא הטיח את שפתיו על שפתיי.
הוא היה חמים כל כך, נעים כל כך.
ממכר עד איבוד חושים.
"בחיים לא ימאס לי מהמשפטים מלאי החוכמה שלך. כל אחד מהם יפה יותר מהקודם לו." אמר פארקר בחיוך גדול רגע לפניי ששפתיו הוצמדו לשפתיי פעם נוספת.
כמה דקות מאוחר יותר, קאי וריילי נכנסו לביתנו והתיישבו כל אחד על כיסא.
פארקר הביא כוס יין לבן ומזק בכל כוס.
אני הנחתי לכל אחד מנת אוכל נכבדת בצלחת עד שעצר אותי ולאחר מכן התיישבנו לאכול.
כנראה שההשוואה בין שרלוט לריילי תהיה לא במקום, אך לעומת שרלוט ריילי באה לי בעין טוב מאוד.
היא דיברה בכנות, מעט מבוכה והראתה את כל כולה ללא מסכות.
היא לא ירדה עליי ולמען האמת זאת כבר הייתה התחלה טובה.
"איך השפה שלך?" שאל קאי ואני גיחכתי ושכחתי בכלל שכמה ימים קודם לכן רבתי מכות עם שרלוט במועדון והיא חתכה שלי.
"בסדר, אני לא מרגישה שום כאב ושכחתי בכלל שנפצעתי." עניתי לו בכנות ובחיוך קטן והוא הנהן בראשו וחייך חיוך קטן תוך כדי זה שאכל.
YOU ARE READING
𝗛𝗲𝗿 𝗗𝗲𝘃𝗶𝗹
Romansהוא השטן בהתגלמותו. הדבר היחיד שעובר לו בראש זה המאפיה שברשותו, והבחורות שבין רגליהן יעבור בלילה באגרסיביות שבה אין אפילו לא שבריר של רחמים. הקרירות שלו, האדישות, חוסר ההתחשבות והחוכמה שלו הם אלה שגרמו לו להיות מי שהוא. השטן של לוס אנג'לס, פארקר מור...
