𝗛𝗲𝗿 𝗗𝗲𝘃𝗶𝗹

𝐂𝐡𝐚𝐩𝐭𝐞𝐫 47

כעבור חודש

הימים עברו במהירות אך באיטיות בו זמנית.
הלילות היו ארוכים בעיקר בגלל הבכי של אנה, אבל הימים היו קצרים ועברו במהירות.

פארקר עבד חצי מהיום ובחצי השני שלו שכלל את הלילה, הוא היה בבית. איתי ועם אנה.

בהתחלה פחדתי שאהיה אמא גרועה.
שאפשל בכל דבר שרק אעשה, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שהייתי אמא לא רעה בכלל ופארקר היה מצוין גם בתור אבא ולא רק בתור בן זוג-ארוס-בעל לעתיד.

התקווה הגדולה ביותר שלי וכך גם החלום היה שאבא שלי ובן יכירו את הילדים שלי, אבל זה כבר לא יקרה.

אני אהיה אמא טובה יותר מאמא שלי שלא הייתה שם בשבילי לרגע, ופארקר יהיה אבא טוב יותר מאבא שלו. אבא כמעט דומה לזה שהיה לי.
אוהב. תומך. מחמם. קשוב. נוכח.

השכבתי את אנה בלול שלה בסלון והלכתי אל המטבח כדי להכין אוכל ליומיים-שלושה הקרובים.
הטלוויזיה שידרה סרטים מצוירים בווליום חלש ולכן הדלקתי שירים בנייד שלי והקשבתי להם באוזנייה אחת.

בזמן שהאוכל התבשל, שטפתי את הכלים כשלפתע ידיים עטפו את מותניי והונחו על בטני התחתונה.
ריח הבושם של פארקר הכה את אפי וחיוך התפשט על פניי בעוד שהמשכתי לשטוף את הכלים.

הוא נשק לראשי ולאחר מכן עבר לצווארי ולכתפיים שלי.

"סיימת להיום?" שאלתי בלחש והוא הנהן בראשו ולא הפסיק לנשק אותי ברכות מייגעת.

"מה דעתך שנצא לבריכה עם אנה אחרי שתתעורר?" שאל פארקר ואני סגרתי את ברז המים, שמתי את הכלים בייבוש וניגבתי את ידיי.

הסתובבתי לעברו ועטפתי את ידיי סביב צווארו.
פארקר הרים את גופי והניח אותי על השיש לא רחוק מהכריים הפועלות.

"למה לא?" עניתי וחייכתי חיוך קטנטן אך אמיתי ואוהב.

התקרבתי עם ראשי אל פארקר ונשקתי לשפתיו ברכות ובתשוקה.
"אני אוהב אותך סונצה." הוא לחש וגרם לחיוכי להתפשט עוד יותר. אני אוהב אותך שמש.

"גם אני אוהבת אותך דייבל מוי." השבתי בשעשוע והוא צחקק. גם אני אוהבת אותך שטן שלי.

"האוכל לא נשרף?" שאל פארקר ואני הנדתי בראשי לשלילה.

"הוא על אש קטנה. זה יהיה נס אם הוא ישרף." השבתי והוא צחקק שוב פעם.

"אני הולך להחליף בגדים." הודיע לי בצקרה ונשק לשפתיי לפני שעלה לחדר השינה שלנו.
ירדתי מהשייש ובדיוק אנה התעוררה והתחילה לבכות כי הייתה רעבה.

הרמתי אותה והנחתי צמוד לחזה שלי.
היא החלה למצוץ את הפיטמה שלי ולהזיז את ידייה הקטנות מצד לצד.
עינייה היו פקוחות וזזו מצד לצד, פגשו כמה פעמים בעיניי וגרמו לי לחייך.