שנאת המאפיה 《1》

פרק 2

לוקה -

אני נכנס אל המועדון אחרי שקיבלתי שיחה מקרלו ששכנע אותי לבוא.
לא היה לי מצב רוח, רק לפניי יומיים רצחו 2 חיילים שלנו שנחטפו כי סירבו לתת מידע. שמחתי שהחיילים שלנו שמרו על שתיקה בשביל המאפיה האיטלקית, אבל שנאתי את העובדה שהם מתו בגלל זה.
הייתי צריך למצוא את הרוצחים וללכת למועדון לא הייתה אופציה, אבל קרלו יודע לשכנע טוב מדיי.

אני וקרלו היינו חברים זמן רב, הוא ניהל את המועדון שהיה בבעלותי ובנוסף היה הקונסיליירי שלי, סמכתי עליו יותר מכל בן אדם אחר.

המועדון מפוצץ באנשים והמוזיקה רועשת. כמו כל יום. שום דבר לא מיוחד.
עמדתי בכניסה למועדון כשנכנסתי וכולם הסתכלו עליי, אך הסיטו את מבטם במהירות. 

אני מבחין בקרלו מתקרב אליי ומביט בו.
"שמח שהגעת, בוא". הוא אומר כשהוא מספיק קרוב אליי כדיי שאשמע.
הוא מתקדם אל הספות הממוקמות במועדון ואני הולך אחריו.
התיישבנו שנינו על ספה אחת והתרווחנו עליה כשעובדת אחת ניגשת אלינו ומניחה כוסות עם שתייה על השולחן שמולנו. היא חייכה אליי אבל לא נתתי לה את תשומת ליבי.

אני מסתכל על קרלו שמביט במשהו אחר כאילו הוא מהופנט.
אני מסיט את מבטי אל המקום שהוא מסתכל עליו ומוצא את עצמי מביט בריטה מוזגת למישהו בבר שתייה לכוס שלו. היא מחייכת אל הבן אדם שמולה ואני שומע את קרלו נאנח בכבדות לצידי.

"תפסיק להסתכל עליה כמו סוטה, היא לא שמה עליך". אני אומר לו ולוקח כוס אחת מהשולחן, שותה את התכולה שבה בשלוק.
הנחתי את הכוס הריקה על השולחן והסתכלתי שוב לעבר הבר.
היו שם שיכורים מכל הסוגים, זה לא הפתיע אותי. כל יום נראה ככה.
הסתכלתי על שיכור אחד אומר משהו ומישהי מוזגת לו שתייה לכוס הריקה שלו.
אך לא הכרתי אותה, בדרך כלל אני מכיר את כל העובדים שעובדים במועדון שלי.
השיער השחור והארוך שלה זז עם כל תזוזה שלה וכך גם החצאית הקצרה שהיא לבשה.
"מי זאת?" אני שואל את קרלו ומצביעה עליה מבלי להוריד את עיניי ממנה.

"היא חדשה, התחילה לעבוד פה היום". הוא ענה והושיט את ידו אל כוס נוספת שעל השולחן.

"איך קוראים לה?" שאלתי.

"אנה". הוא ענה ושתה את הנוזל השקוף מהכוס שלו במהירות.

הסטתי את מבטי ממנה והסתכלתי על קרלו שהמשיך להביט בבר.
"מצאת משהו על הרוצחים?" אני משנה נושא ושואל אותו.

"הם מהמאפיה הרוסית, שניי חיילים שנשלחו". הוא עונה בקול גבוה ולא מוריד את מבטו מהבר.

"כמובן". נאנחתי.
"מה הם רוצים עכשיו?" הם תמיד רוצים משהו. הזונות האלה תמיד חושבים שמגיע להם הכל.

"כרגיל, סמים, כסף, כוח. להרוג אותך". הוא אומר בשעשוע.
הוא ידע שהם לא יצליחו להרוג אותי, קרלו תמיד צחק כשאיימו עליי כי ידע שאצליח לצאת מזה בקלות.
באתי לשאול אותו עוד משהו אך לפתע נשמע ירייה. אני עומד במהירות במקומי ופוער את עיניי.
"מה זה היה?" קרלו שאל כשנעמד לידי והמוזיקה נעצרה. אני מתכוון לענות לו אך ירייה נוספת נשמעת וצרחה אחריה.

מה לעזאזל קורה פה?

⭐️❤️