לוקה –
'לילה טוב בעלי לעתיד'
אני קורא את ההודעה הזאת בלופים ומחייך. בעלי לעתיד.. אני בעלה לעתיד. היא תהיה שלי בעוד כמה שעות וכל מה שאצטרך לעשות זה רק להגיד כן לאיזה גבר זקן ולשים עליה טבעת.
'לילה טוב אשתי'
היא שלי, טבעת לא טבעת, אני פשוט אכריז עליה כאשתי, ואף אחד אחר לא יעז להרהר בנושא. ואם כן, אני פשוט אשרוף אותו חיי ואמכור את האברים שלו.
"בן זונה.. אתה אמור פאקינג לחגוג, לא לשבת על הספה המזדיינת הזאת ולהיות בפלאפון". אני שומע את קולו של קרלו ומרים את מבטי, לא מופתע לראות אותו עומד מולי עם בקבוק חצי גרום של שתייה חריפה ועיניים חצי עצומות.
"תירגע.. ואני זה שמתחתן מחר לא אתה, תפסיק להשתכר כי אני אצטרך את העזרה שלך מחר". אני אומר בקול ודואג שישמע אותי מהמוזיקה הרועשת שברחבת המועדון.
קרלו נאנח בכבדות וזורק את עצמו על הספה לידי, לוגם לגימה ארוכה מהבקבוק שבידו.
"אל תדאג.. אני פיקס". הוא אומר בחיוך ואני מרים גבה לעברו.
"אני זה שאמור להיות שיכור כרגע". אני אומר בכעס וחוטף את הבקבוק מידו, מקרב אותה אל פי ולוגם ממנה ארוכות, עד שהבקבוק מתרוקן ואני מניח אותו על השולחן שמולנו.
"מתרגש?" קרלו שואל כשאני מכניס את הפלאפון שלי אל כיס המכנס.
"מאוד". אני עונה בשעשוע אדיש ונשען בחזרה על הספה. "בקרוב אצלך". אני אומר וצוחק כשקרלו נאנח לידי. חתונה לקרלו תמיד הייתה דיבור אצלי כשהייתי רוצה לעצבן אותו. ההורים שלו תמיד ניסו לשדך לו כמה בחורות אך הוא תמיד התנגד. "מתי באמת תתחתן?" אני שואל אחרי כמה שניות ששומעים רק את המוזיקה.
"יום אחד אני אמצע את האחת". הוא אומר וצוחק, מזכיר לי עד כמה הוא שיכור.
"אל תזיין בשכל, אתה עוד שנייה בן מאתיים".
"אנחנו באותו גיל". הוא אומר כאילו לא הבין את הבדיחה ואני מביט בו בבלבול.
"תמצא כבר מישהי, לא משנה מי". אני נאנח ואומר.
"כל אחת?" הוא שואל בחיוך.
"לאן אתה חודר?"
"לשום מקום..." הוא אומר וקם ממקומו. "קדימה קום, יש לך עוד שעתיים לחגוג". הוא מתחיל ללכת אל עבר הבר וצועק מעבר כתפו.
"אתה תהיה רווק לנצח!" אני צועק בחזרה וצוחק כשהוא מרים לעברי אצבע שלישית. אני זורק את ראשי לאחור ובוחן את המועדון הכמעט ריק. יש פה הרבה מאבטחים ורק כמה חיילים שקרובים אליי, זה הכל.
אל תיצור לעצמך כל כך הרבה חברים, רק כמה שיגנו עליך באש ובמים, וזה הכל. אני נזכר במילותיו של אבי. את האמת, זה הדבר היחיד שקיימתי מרשימת הבקשות שלו שהביאו לי אחרי שהוא נפטר. זה פשוט היה הדבר הכי נורמאלי לקיים מכל שאר הדברים האחרים שהוא כתב ברשימה המזויינת.
אף פעם לא הייתי בקשר טוב עם אבי, הוא לא היה אבא טוב אך גם לא גרוע. בוא נגיד שלראות אותו, היה קורא לעיתים רחוקות. וכשהוא גסס בבית החולים, ראיתי אותו יותר מדיי. זאת הייתה הרגשה מוזרה של – אני צריך אותו לידי אבל כשהוא לידי אני רוצה למות.
YOU ARE READING
שנאת המאפיה 《1》
Romanceמה יקרה כשאנה תפגוש את לוקה? כשהכלסטרופובית תפגוש את השטן? הוא יוותר עליה? היא תברח? הוא יהרוג אותה? תקראו ותגלו🙃 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤
