אנה
אני יוצאת מהמשרד של קרלו בעצבים אחרי שדיברתי עם לוקה.
איך הוא יכול להאשים אותי בדבר כזה?
אני רואה את קרלו וריטה מדברים כשאני חוזרת אל רחבת המועדון. מבחינה בקרלו אומר לה משהו ובריטה מקמטת את מצחה בכעס.
"היי". אני אומרת לריטה כשאני מתקרבת אליהם ומתיישבת לידה.
"היי, איך היה?" היא מביטה בי בחיוך ושואלת אותי.
"בסדר, אני חושבת ש..." אני מתכוונת לענות לה אך לוקה מגיע משום מקום ומתחיל לדבר אל כולם בקול רם.
"אתם יכולים ללכת עכשיו, המועדון ייסגר עד להודעה חדשה, ישלחו לכם את הפיצויים בהמשך". הוא אומר בביטחון ובקול, ושנייה אחרי כל מי שבוך המועדון מתחיל לצאת.
הסתכלתי עליו כשהוא ניגש אל קרלו ודיבר איתו בלחש.
הוא ניראה מושלם, כאילו הוא בא מסרט מצויר בתור הנסיך. גופו השרירי, השיער הושפע.
הם דיברו בלחש ואז קרלו הראה משהו ללוקה מהפלאפון שלו. לוקה הביט בצג הפלאפון של קרלו וקימט את מצחו, אומר לו משהו נוסף בלחש, עד שעיניו מביטות בי ואני מסיטה את מבטי ממנו במהירות.
"היי, את הולכת הביתה?" ריטה שאלה ועמדה מולי, חוסמת לי את האפשרות להסתכל על לוקה וקרלו שוב.
"אה.. כן," עניתי. "אני קודם אחליף בגדים". אמרתי והיא הנהנה.
"את רוצה טרמפ הביתה? אני פה עם רכב." היא שואלת.
לא רציתי ללכת לבד הביתה ברגל בשעה כזאת, ובטח שמוניות אין עכשיו אז הסכמתי.
"כן, תודה". עניתי בחיוך.
"לכי תחליפי בגדים, אני אחכה לך". היא אמרה והתיישבה על הכיסא שבבר.
"אוקיי". אמרתי בחיוב והלכתי.
××××××
ישבתי עם ריטה ברכב שלה כשהיא נוהגת לבית שלי אחרי שהבאתי לה את הכתובת שלי.
"מה את חושבת שקרה היום?" שאלתי אותה ושברתי את השקט המביך שהיה.
"פיגוע. אל תפחדי, זה קורה הרבה כשאנשים כמו לוקה בסביבה". היא אמרה וקימטתי את מצחי בבלבול.
"לוקה? למה?" אני שואלת בחוסר הבנה.
היא הסתכלה עליי מופתעת והחזירה במהירות את מבטה אל הכביש. "את באמת לא יודעת מי הוא?" היא שואלת ואני מהנהנת. מפחדת מהתגובה שלו.
"וואו, לא ציפיתי". היא אמרה בגיחוך.
"אז מי הוא?" אני שואלת אותה, רוצה לדעת כבר מה כל כך מיוחד בבן אדם הזה.
"מכירה מאפיה?" היא שאלה ופערתי את עיניי.
"אל תגידי לי שהוא..." אמרתי בתדהמה ובקול נמוך.
"לוקה נהפך לראש המאפיה האיטלקית אחרי שאביו מת לפני כמה שנים, וקרלו והוא חברים טובים, אני לא ממש יודעת מה הם היחסים בניהם וגם לא בא לי לדעת, הדברים של המאפיה הזאת אף פעם לא עניינו אותי, תמיד שנאתי את זה". היא אומרת בזלזול ואני פוערת את עיניי. מתחילה להריץ את היום שעבר במוחי שוב ולהתחרט על איך שדיברתי אל לוקה במשרד שלו.
"ראש המאפיה?" שאלתי אחרי כמה שניות שלא אמרתי כלום ונשארתי בשוק.
"אין לי מושג איך לא ידעת קודם, כולם מכירים אותו". היא אמרה וצחקה.
"אף פעם לא באמת התעניינתי בזה..." אמרתי במבוכה.
"כן גם אני, אבל התחלתי לעבוד במועדון לפני 3 שנים ואפשר להגיד שגיליתי את זה אחרי כמה פגישות איתו".
היא עצרה ליד הבניין שלי כשהגענו.
"יש עוד משהו שאת לא יודעת?" היא שאלה וחייכה אליי.
"את מבטיחה לא לכעוס?" שאלתי.
"מבטיחה, מה את רוצה לדעת?" היא אמרה ולא הורידה את החיוך שעל פניה.
"מה קרה בניך לבין קרלו?" שאלתי והיא הורידה את חיוכה במהירות.
"סליחה, אם את לא רוצה לדבר על זה, זה בסדר". אמרתי במהרה.
"זה בסדר, הוא..." היא התחילה להגיד והסיטה את מבטה ממני. "הוא אנס אותי". אני פוערת את עיניי למשמע דבריה.
"הוא.. מה?"
YOU ARE READING
שנאת המאפיה 《1》
Romanceמה יקרה כשאנה תפגוש את לוקה? כשהכלסטרופובית תפגוש את השטן? הוא יוותר עליה? היא תברח? הוא יהרוג אותה? תקראו ותגלו🙃 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤
