שנאת המאפיה 《1》

אפילוג

לוקה –

"כמה מתו?" אני שואל את קרלו ונעמד מול החלון, מכניס את ידי אל כיס המכנס כשהיד השנייה מחזיקה את הפלאפון צמוד לאוזני.
"חמישה חיילים." אני מחייך לתשובתו. חמישה חיילים רוסים מתים.
"מצוין," אני מתחיל לומר אך לפתע דלת החדר נפתחת ואני מסתובב במהירות, רואה את אנה נכנסת אל החדר. אני מנסה להתעלם ממנה ומהשמלה הקצרה שלבשה וחוזר להביט על עבר החלון. "בזמן הקרוב אל תעשו דבר נוסף, נחכה לתגובה שלהם. אם לא יקרה כלום, זה סימן שניצחנו." אני ממשיך לומר אל קרלו בשיחה.
"אין בעיה. מה עם שני הבוגדים שבמרתף?" הוא שואל מהצד השני אך אני לא עונה, עיניי סורקות את אנה שנעמדת מולי. עיניה סורקות את גופי כשהיא מושיטה את ידה אל החולצה המכופתרת שלי ומשחקת בה. הזין שלי מתקשה במהירות ואני מכחכח בגרוני.
"תמשיכו לענות אותם, עד שידברו." אני מצליח לומר אך עיניי עדיין על אנה כשאני מנסה להבין מה היא מנסה לעשות.
"בסדר," הוא אומר, ובאותה השנייה, ידה של אנה נמשכת אל המכנס שלי. "איך אתם? נהנים?" הוא שואל.
"כן, אנחנו.." אני מתחיל לענות אך משתתק כשאנה במפתיע יורדת על ברכיה מולי כשידיה עדיין על המכנס שלי. "אה.." אני מנסה לומר משהו נוסף אך אני מצליח להתרכז רק באשתי שעל ברכיה כרגע מולי, מחייכת אליי עם העיניים היפות שלה שמטריפות אותי.
"לוקה?" אני שומע את שמי בקולו של קרלו אך מתעלם. היא פותחת באיטיות מייסרת את כפתורי המכנס שלי ומושכת אותו למטה, עיניה מביטות בבוקסר שאני לובש והיא מחייכת חיוך שמקשה את הזין שלי יותר. "אתה שם?" קולו של קרלו שוב מפריע ואני שוב מתעלם, מחכה לראות מה אנה תעשה. היא מרימה את מבטה אליי ואני מתקשח. כל כך יפה על הברכיים שלה. היא מושכת את הבוקסר שלי באיטיות למטה והזין שלי מתפרץ החוצה, נעמד מולה בדום והיא פוערת את עיניה, אך עדיין מחייכת. "אני אתקשר אליך עוד מעט." אני מצליח לומר לקרלו ולא מחכה לתגובתו, מנתק את השיחה ומשליך את הפלאפון על הכורסא שמצידי.

"אנה.." קולי מתחנן אליה כשאני מרגיש שאני הולך לאבד את זה כל שנייה. היא מביטה בי פעם אחרונה בחיוך ופותחת את פיה, ולפני שאני מספיק לקחת נשימה אחרונה, לשונה כבר פוגש את האיבר שלי. "פאק.." אני גונח בשקט ומניח יד אחת על החלון שמולי כשמבטי עליה. היא פותחת את פיה רחב יותר ומכניסה את כל הזין שלי לפה שלה. אני שומע את החניקה שבגרון שלה אך היא לא מפסיקה, מכניסה אותו עמוק יותר וראשה עולה מעלה בחזרה. אך היא לא יוצאת, היא עושה את העבודה מעולה. ראשה עולה ויורד באיטיות ולשונה חוקרת את האיבר שלי. אני גונח בחוזקה וזורק את ראשי לאחור, אך אין מצב שאני מפספס את ההופעה של אשתי הלוהטת על ברכיה מוצצת לי, אז אני מחזיר את מבטי אליה. היא מרימה את עיניה אליי וגורמת לי להצטמרר. פאק, בחיים שלי לא הרגשתי ככה.
ידי הפנויה עולה אל שיערה הארוך ואני אוסף אותו לקוקו ביד שלי. אני מתחיל להניע את ראשה ולהגביר את הקצב. היא מוציאה קולות גניחה וחניקה אך ממשיכה. ידי מניעה את ראשה בפראות ואני גונח, זורק את ראשי לאחור ומרגיש כמה אני קרוב. אני מחייך אל התקרה ועוצם את עיניי, ממשיך להניע את ראשה בזין שלי עד שאני גומר בגניחה שקטה בפה שלה. אני מוריד את מבטי אליה כשפיה יוצא מהזין שלי ולהפתעתי, היא בולעת את הכל. היא מנגבת את שפתיה בכף ידה ואני מסדר את נשמתי לאט.

"הייתי טובה?" היא נעמדת מולי ושואלת בחיוך. פרצופה אדום וכתפיות השמלה שלה נפולות.

"היית פאקינג מושלמת." אני מרתק אותה אל החלון ומצמיד את שפתיי אל שלה, מנשק אותה בפראות. היא מתמסרת אל הנשיקה וכורכת את ידיה סביב צווארי. אני כורך את רגליה סביב אגני ומרים אותה באוויר. ידי הפנויה תופסת את פלח ישבנה ואני צובט אותה בחוזקה. היא גונחת אל שפתיי וגורמת לזין שלי לעמוד שוב. אני קורע את התחתונים שלה במהירות ומשליח אותן אל הרצפה.

"ריטה צריכה לבוא עוד מעט." היא לוחשת לשפתיי.

"ריטה תחכה." אני לא מחכה עוד ומכין את הזין שלי אל החור שלה, ונכנס אליה בחוזקה ובגניחה צרודה.

"פאק!" היא גונחת בקול ללא מעצורים ואני מחייך. אני מזיין את אשתי על הפאקינג חלון שבחדר המלון שלנו. אני נכנס ויוצא ממנה, לא משאיר אותה ריקה לשנייה והיא גונחת בפראות. אני מוריד את שמלתה מטה והציצים שלה קופצים החוצה. אני לא מבזבז שנייה ומושך את פי אל הפטמות שלה, יונק אותה בכאב ובעונג. "לוקה!" היא גונחת ומניחה את ידה על ראשי, מקרבת אותי יותר אליה כשאני מוצץ את השדיים שלה בלי להפסיק, עד שאני גומר בתוכה וגורם לה לגמור גם. "פאק.." היא לוחשת בעיניים עצומות ובחיוך כשאני עדיין בתוכה.

"את פאקינג מושלמת, אנה." אני לוחש אל שפתיה ומנשק אותה שוב.

XXXX

אני יוצא מחדר השינה אחריי מקלחת קצרה ומתקדם אל הסלון.
אנה ואני כבר פה שבוע וקצת, באחד מהמלונות הטובים ביותר באיטליה. וכמובן, בסוויטה. אנה רצתה לטייל במקומות אחרים, אך אני לא יכולתי לעזוב את איטליה לכל כך הרבה זמן ולמקום רחוק כל כך. למזלי, היא אהבה את שאנחנו פה ביחד. וגם אני אהבתי. רציתי לבלות איתה עוד הרבה זמן, רק שנינו. הרגשתי שהיא עדיין עצבנית עליי על כל מה שקרה והייתי חייב לפצות אותה. אני אף פעם לא אפסיק.

אני משעין את גופי אל הקיר ומביט באנה שיושבת בספה ומדברת עם ריטה. היא מחייכת אליה וצוחקת ממשהו שאמרה שלא הצלחתי לשמוע. עיניה של אנה מתרוממות עליי ומביטות בי, והיא מחייכת אליי לשנייה וחוזרת לדבר עם ריטה.
לעזאזל, אם ריטה לא הייתה פה, הייתי מצמיד אותה אל הקיר ומזיין אותה שוב ושוב כל הלילה.

מוכנים לספר השני?
⭐️❤️