פרק 36

522 34 4
                                    

אנה –

"אולי כדיי שנחזור". אני צועקת לריטה בלחץ ובוחנת את המועדון. המון אנשים מילאו את רחבת הריקודים ורקדו כשאורות סגולים וכחולים באים ונעלמים בכל שנייה ומסנוורים אותם. אני מסתכלת סביב ומבחינה בשלושה גברים יושבים על ספה ארוכה כשמולם אישה רוקדת על עמוד, אך אני פוערת את עיני כשמבטי נתקע על אחד מהגברים בספה מביט בי ומחייך. קפאתי לרגע קטן ולא ידעתי מה לעשות, עד שהוא סימן לי עם מבטו לבוא וטפח על ברכיו. תחושת גועל הציפה את גופי והסטתי את מבטי ממנו, מסתכלת על ריטה שיושבת בכיסא הבר הגבוה לידי. היא נראתה מדהים, בשמלה קצרה מנצנצת ומגפיי עקב ארוכות שחורות. כשמבטה מושפל אל הפלאפון שלה שבידיה והיא מחייכת אליו, הסקרנות שלי מתגברת בתוכי ואני מחייכת.
"אם מי את מתכתבת?" אני נוגעת בכתפה וצועקת לה. היא מרימה את מבטה אליי ומקמטת את מצחה.

"מה?" היא צועקת לי בחזרה.

"עם מי את מתכתבת?" אני שואלת שוב ומבטי עובר אל ידיה כשהיא מכניסה את הפלאפון בחזרה לתיק הצד שלה.

"עם אף אחד", היא אומרת במהירות וקמה ממקומה. "בואי". אומרת ומתחילה ללכת, לא מחכה לתגובה שלי אך אני ישר קמה ממקומי ומתחילה ללכת אחריה, מנסה לא להיאבד בין מיליוני האנשים שרוקדים סביבי. עד שאנחנו מגיעות אל השירותים שבמועדון, ובשנייה שהדלת נסגרת המוזיקה הופכת להיות שקטה יותר וגורמת לי הרבה יותר מנוחה. אף פעם לא אהבתי מקום רועש ומלא באנשים, אך באותה המידה לא אהבתי גם מקומות סגורים ללא אנשים.

"אני חושבת שכדיי שנחזור למלון". אני אומרת לריטה כשהיא נכנסת לאחד התאים. אני נעמדת מול המראה ובוחנת את עצמי, שמלת ג'ינס כחולה ללא כתפיות שנצמדה לגופי ונעליי עקב שחורות. הבחירה המושלמת לערב.

"את מתחתנת מחר. הסיכויים שתצאי שוב למועדון אחרי החתונה מאוד נמוכים," ריטה אומרת, יוצאת מהתא ומתקדמת אל הכיור. "ובגלל זה אנחנו הולכות לשתות ולרקוד כל כך הרבה עד שיכאבו לנו הרגליים". היא מוסיפה ומנגבת את ידיה הרטובות.

"זה לא רעיון טוב, מה אם לוקה יגלה?" אני אומרת בלחץ.

"אל תדאגי, גם לוקה חוגג כרגע". היא אומרת בחיוך ומתקדמת אליי.

"גם הוא עושה מסיבת רווקים?"

"כן"

"איך את יודעת?" אני שואלת בחוסר הבנה.

"אני אסביר לך אחר כך, עכשיו אפשר ללכת להנות?"

"אבל עכשיו אפילו לא ארבע בצוהריים, אני לא רגילה לשתות בשעה כזאת. שלא נדבר על לרקוד". לא הרגשתי בנוח לרקוד עם כל כך הרבה אנשים, במיוחד שהם כל כך שיכורים ומסתכלים עליי מוזר.

"אנה, את מתחתנת מחר, עם הבן אדם הכמעט הכי מפחיד שאני מכירה, היום הזה צריך להיות מלא בכיף, לא משנה מה השעה תהיה. וגם.. חיים רק פעם אחת". היא אומרת בקול מנחם ומרגיע שגורם לי לחייך אליה ולשנות את כל התוכניות שלי.

שנאת המאפיה 《1》Where stories live. Discover now