"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפ...
אני מתיישבת על אחד הכיסאות השחורות שבאי המטבח ומביטה בגבו של לוקה מולי. בשונה מהפעם הקודמת שהיינו פה, הפעם הוא באמת מתכוון לבשל לי. הוא מתקדם אל המקרר ופותח אותו, מוציא שני ביצים, חמאה ומלפפון, סוגר את המקרר וחוזר לעמוד מול הכיריים. "אני יודע להכין רק חביתה, אבל זאת תהיה החביתה הכי טעימה שתטעמי בחיים שלך." גבו עדיין מופנה אליי כשהוא אומר. אני מהנהנת למילותיו בידיעה שאני לא באמת מקשיבה לו כי העיניים שלי עסוקות בלבחון את הגב השרירי שלו שמולי. "תזיזי את התחת הקטן שלך לפה, אני צריך עזרה." אני קמה ממקומי במהירות ונעמדת לידו.
"במה לעזור?" הוא מסתובב אליי בחיוך ממזרי ומניח את ידיו על אגני, ובשנייה אחת מרים אותי ומניח אותי על השיש מולו כשצווחה נפלטת מפי. "לוקה!" אני פוערת את עיניי ומסתכלת עליו בכעס כשהוא רק מחייך אליי ובוחן את גופי.
"מה? אני צריך להסתכל על משהו יפה כשאני מבשל." אני מגחכת לדבריו והוא חוזר לחתוך את המלפפון.
"לבשל.. אתה מכין חביתה," אני אומרת בזלזול. "כל אחד יכול להכין חביתה, לוקה." הוא מרים את מבטו אליי בגבה מורמת ובחצי חיוך.
"את מזלזלת בכישורי הבישול שלי, אנה?" אני מגחכת לשאלתו.
"לא, כי אין לך." אני מתחילה לצחוק בקול רם כשאני אומרת והוא מגחך לדבריי.
"אני מוכשר בדברים אחרים, כפי שאת בטח יודעת." אני מרגישה את פרצופי מאדים ואני משתתקת. מבטו לא עליי אלא בחביתה שהוא מכין, אך בכל זאת הוא צוחק מתגובתי.
"מי לימד אותך להכין חביתה?" אני משנה נושא במהירות ומסיטה קצוות שיער מפרצופי.
"אף אחד," הוא אומר. "כשהייתי קטן הייתי מתעורר בלילות רעב ולא היה אף עובד שהיה יכול להכין לי משהו, אז התחלתי לשחק עם דברים. ככה שגיליתי את סודות החביתה." אני מחייכת אליו וגונבת חתיכת מלפפון מהצלחת, מכניסה אותו לפי כשלוקה מרים את מבטו אליי. הוא פותח את פיו כדיי לומר משהו אך משתתק בפתאומיות כשעיניו יורדת על שפתיי. אני מביטה בו מבולבלת וממשיכה ללעוס את המלפפון. הוא מחייך חיוך קטן וחוזר להכין את החביתה. "מה איתך? מה הדבר הכי מוצלח שהכנת בחיים שלך?"
"עוגות."
"כן, בטח." הוא מגחך ואומר בזלזול.
"היי!" אני נזכרת בפעם ששרפתי כמה עוגות שניסיתי להכין וצוחקת בקול רם. "זה היה מקרה חד פעמי." הוא צוחק איתי ומניח את החביתה שהכין על הצלחת.
"קדימה," הוא מושך אותי מהשיש ואני מתקדמת אל הכיסא באי, מתיישבת עליו ומושכת את הצלחת אליי.
"תודה." אני מחייכת אליו ומרימה את המזלג שהביא לי. הוא מתיישב לידי ובוהה בי אוכלת. וככה במשך כמה דקות, הוא רק מביט בי בולסת את החביתה שהוא הכין, שבמפתיע באמת מאוד טעימה.
"סיימת?" הוא שואל כשאני מניחה את המזלג בחזרה על הצלחת ואני מהנהנת לשאלתו. "יופי, כי גם אני רעב." ולפני שאני מספיקה אפילו לחייך, הוא מושך אותי מהכיסא ומניח אותי על האי.
"לוקה.." אני פוערת את עיניי ומביטה בו בשוק מוחלט. הוא עומד מולי ומחייך, מביט בשפתיי וטורף אותן. אני כורכת את ידיי סביב צווארו ומתמסרת לנשיקה, פותחת את פי כרצונו והוא מנשק אותי ללא אוויר. ידיו נמשכות אל המכנס שלי והוא מוריד אותו ממני במהירות כשהוא לא עוצר את הנשיקה לשנייה. הוא זורק את המכנס על הרצפה וידיו חוזרות אל רגליי, מלטפות ומוחצות את ירכיי. הוא מושך את התחתונים שלי וזורק גם אותן על הרצפה. "פאק.." הוא מתרחק משפתיי ויורד על ברכיו, מביט בי מלמטה, אך עיניו יורדות אל האיבר החשוף והרטוב שלי שמולו והוא מחייך חיוך גדול. וללא הכנה הוא מתחיל ללקק אותי בפראות. מכניס את לשונו לתוכי ומוצץ כל טיפה ממני. "פאק!" אני מקמרת את גבי וגונחת בפראות. אצבעותיו נכנסות אליי ללא שום אזהרה ואני גונחת שוב. רגליי מתחילות לרעוד מעט ואני גומרת על פרצופו בגניחה קולנית, אך זה לא עוצר אותו מלהפסיק ללקק אותי. הוא מתרומם על רגליו מולי אך אצבעותיו עדיין בתוכי. הוא מביט בי בחיוך ואני מתנשמת בכבדות כשהוא מכניס ומוציא את אצבעותיו ממני במהירות.
"את יותר טעימה מכל דבר אחר שאכלתי." הוא לוחש וחוזר לנשק את שפתיי. הוא מוציא את אצבעותיו ממני ומושך את החולצה שלי מעל ראשי, זורק אותה גם על הרצפה ומוריד במהירות את החזייה שאני לובשת. גם אותה הוא משליך על הרצפה ופיו לא מאחר לבוא.
"לוקה.." אני לוחשת בעונג ועוצמת את עיניי. הוא מכניס את השד שלי אל הפה שלו ומועך את השנייה בידו, גורם לגופי להצטמרר. הוא מוצץ את שידיי בחוזקה ואני גונחת בפראות, מקרבת את ראשו אליי. הוא מפזר נשיקות לאורך צווארי וחוזר להביט בי.
"את הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי." הוא מוריד את חולצתו במהירות ומתרחק ממני מעט. הוא מתחיל להוריד את המכנס שלו באיטיות מייסרת כשאני רק מחכה בציפייה. עד שהוא מוריד אותו ואת הבוקסר שלו בבת אחת. הם נופלים על הרצפה אך עיניי עסוקות באיברו שמולי. אני פוערת את עיניי ושומעת אותו מגחך, אך אני לא מרימה את מבטי אליו. הוא מתקדם אליי ומנשק אותי שוב. מפריד את רגליי וללא אזהרה נכנס אליי בפתאומיות.
"לוקה.." אני גונחת את שמו. אני מניחה את ידיי מאחורי גבי ומשעינה את גופי כשהוא נכנס עמוק יותר ללא הפסקה ובפראות. "פאק.." אני גונחת וזורקת את ראשי לאחור. הוא מגביר את הקצב וגונח בלחש, זורק את ראשו לאחור ומחייך חיוך קטן.
"פאק, אנה.." הוא אומר בלחש ואני גומרת, מזדקפת מולו והוא גומר בתוכי גם.
"לוקה.." הוא יוצא ממני ומצמיד את מצחו אל מצחי.
"אני אוהב אותך." הוא לוחש ומנשק את שפתיי, ואני מתמסרת בקלות. גם אני.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
