לוקה –
"איך בכלל מנקים בית כזה?" קולה של אנה נשמע מאחוריי ואני מסתובב אליה, מוצא אותה בטרנינג שחור וגופייה לבנה שלא מסתירות המון.
"לא חסרים עובדים". אני עונה בחיוך אך היא לא מביטה בי, מתהלכת ברחבי הבית וממשיכה לבחון כל דבר ודבר בעיניה היפות.
הראיתי לה כמעט את כל החדרים בבית, ובמקום לנוח איתי היא עדיין ממשיכה להסתובב בבית ולהסתכל. אני בשמחה אמשיך להראות לה את שאר החדרים, אבל היא תצטרך להיות שקטה, כי רק הקול המתרגש שלה מעמיד לי את הזין.
"כמה עובדים יש לך?" היא שואלת ומתקדמת אל המטבח.
"לנו. זוכרת?" היא מחייכת במבוכה ומאדימה.
"כן, נכון.." היא פותחת שני מגירות שמחוברות אל אי המטבח אך סוגרת אותן במהירות ומביטה בי. "זה בסדר?" אני מקמט את מצחי לשאלה שלה.
"מה בסדר?"
"שאני אסתכל על הדברים פה, אני רוצה לדעת איפה כל דבר נמצא.." היא עונה במבוכה ואני צוחק.
"כן אנה, זה גם הבית שלך". היא מחייכת ומסתובבת אל השיש שמאחוריה, מרימה את ראשה ובוחנת את הארונות שלמעלה. ובלי הכנה מוקדמת, היא מתרוממת על קצות האצבעות שלה, מרימה את ידיה ופותחת ארון אחד. ובלי כוונה בכלל, עיניי יורדות אל חולצתה שהתרוממה מעט, נותנת לי נוף יפיפה לגבה השזוף. לעזאזל, מצידי לזיין אותה פה במטבח.
"המקום הזה ענקי," היא סוגרת את הארון וחוזרת לעמידה רגילה, מסתובבת אליי ומשעינה את גופה אל האי. "נוכל לעשות פה מסיבות.. וואי זה רעיון מעולה, הרבה אנשים יכולים להיכנס לפה". היא מתחילה לומר בהתרגשות, מצליחה להוציא ממני חיוך קטן. "תחשוב על זה, אפשר לקשט פה ממש יפה". אני מתקדם אליה באטיות ומניח את ידיי בצידי גופה, גורם לה להשתתק ולהיצמד אל האי שמאחוריה.
"הדבר היחיד שאני חושב כרגע, זה אותך, במיטה שלנו, ערומה". אני לוחש לאוזנה ומביט בה. פרצופה מאדים ואני יכול לשמוע את ליבה דופק בחוזקה, כמעט כמו שלי.
"אה.." היא מוציאה מילים לא קשורות מפיה החסר מילים ועיניי יורדות אל שפתיה האדומות. היא נושמת עמוק כשאני מעביר את לשוני בין שפתיי, מדמיין אותן על הכוס הצר שלה. "אני..." היא מתחילה להגיד אך אני עוצר אותה בנשיקה, מסתער על שפתיה העדינות ולא מרחם. מכניס את לשוני בניהן והיא גונחת לפי, גורמת לזקפה שלי להתקשות יותר ממה שהיא עכשיו.
"את פאקינג שלי.." אני לוחש בין שפתיה ומתרחק. היא מביטה בי בבלבול כמה שניות ספורות ואני מחייך אליה חיוך ממזרי, ובשנייה אחת, מרים אותה על כתפיי כשהיא צווחת בבהלה.
"פאק! לוקה!" היא מכה בגבי וצועקת, אך אני מתעלם וצוחק, מתחיל לעלות במדרגות אל חדר השינה שלנו. "זה לא מצחיק, חתיכת פסיכופט!" אני מצליף לישבנה בחוזקה והיא משתתקת בשנייה.
YOU ARE READING
שנאת המאפיה 《1》
Romanceמה יקרה כשאנה תפגוש את לוקה? כשהכלסטרופובית תפגוש את השטן? הוא יוותר עליה? היא תברח? הוא יהרוג אותה? תקראו ותגלו🙃 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤
