אנה–
כשכרמלה התקשרה ואמרה שהיא עשתה כמה שינויים בשמלה, נלחצתי. ממש אהבתי את השמלה שקניתי ולא רציתי לחשוב מה קרה לה כמה שעות לפני החתונה.
אבל עכשיו, כשאני עומדת מול המראה ובוחנת אותה, אני לא מצליחה לעצור את החיוך. היא נראת מדהים, המחשוף נותן מראה מושלם כשהוא צמוד אליי אך לא חונק, והיהלומים הקטנים מנצנצים בכל תזוזה שלי.
השיער שלי מסודר בגולגול מרושל שקצת מבולגן אך נותן מראה יפה ונקי, והאיפור העדין אפילו יותר.
אני מביטה מהחלון הפתוח ונדהמת למראה עיניי. האולם מפוצץ באנשים. גברים ונשים. חליפות ושמלות. לעזאזל, הוא אמר שהחתונה תהיה מצומצמת.
השעה עכשיו שבע וקצת בערב. הגעתי עם ריטה אל האולם לפני שעה אחרי שעתיים של סידורים, שלוש שעות של צילומים ותמונות ועוד כמה שעות מבוזבזות של דיבורים עם אנשים שלא הכרתי.
האולם נראה מדהים, לא אשקר, נדהמתי. הפרחים, השולחנות המסודרים, הדיג'יי שהשמיע מוזיקה נעימה באוזן, האנשים עם החליפות השחורות שחייכו ובירכו אותי. מה שכן, כל כך שנאתי את החמישה שומרים שהלכו איתי לכל מקום, כאילו לא הייתי לחוצה בלעדיהם.
היום הזה היה עמוס ולחוץ, הדבר היחיד שרציתי הוא לחזור לחדר במלון ולישון, במיוחד אחרי אתמול ששתיתי חצי בר ותחושות של הקאה לא עוזבות אותי מאז שהתעוררתי.
למזלי, ריטה לא עזבה אותי לשנייה. היא החמיאה לי, חייכה ודאגה לי. לפני כמה דקות, כששנינו הבנו שלא אכלנו כל היום, היא יצאה מחדר הכלה והלכה לחפש לי אוכל. היא אפילו לא התלוננה, וכל כך רציתי לחבק אותה כרגע ולהודות לה.
"גברת קוליני?" הדלת נפתחת וקול נשי נשמע. "אני מצטערת על ההפרעה, הטקס יתחיל עוד כמה דקות". אישה בחליפה שחורה נכנסת לחדר ואומרת בחיוך.
"אוקיי". אני מחייכת ואומרת, היא סורקת את גופי ולא מנסה לעצור את החיוך שלה.
"את נראית מדהים, גברת קוליני".
"תודה". אני מודה לה והיא יוצאת. אני מתעלמת מהעבודה שהיא הוסיפה את השם משפחה של לוקה לשם שלי. בכל זאת, עדיין לא התחתנו, אבל אחרי שחמישה אנשים קראו לי ככה, כבר הפסקתי לתקן. מתאים לי גברת קוליני.
אני מתיישבת על הספה ונאנחת בכבדות. הלב שלי דוהר ואני לחוצה מדיי. איך אני אשרוד את היום הזה?
"אנה?" קול מוכר נשמע כשהדלת נפתחת ולתוך החדר קרלו נכנס.
"קרלו?" אני קוראת בשמו ומקמטת את מצחי. הוא לובש חולצה לבנה מכופתרת עם כמה כפתורים פתוחים ומכנס שחור. "מה אתה עושה פה?"
"רק בודק אם הכל בסדר," הוא מתקדם כמה צעדים ומכניס את ידיו אל כיסי המכנס, בוחן את החדר כאילו מחפש משהו ספציפי. "איך את?"
"אה.. בסדר". אני עונה בחיוך מובך ובחוסר הבנה. מותר לו להיות פה בכלל?
"יופי. מתרגשת?"
YOU ARE READING
שנאת המאפיה 《1》
Romanceמה יקרה כשאנה תפגוש את לוקה? כשהכלסטרופובית תפגוש את השטן? הוא יוותר עליה? היא תברח? הוא יהרוג אותה? תקראו ותגלו🙃 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤
