Eden

פרק 3- חניון

״לעיתים קרובות אנו ממעיטים בכוחם של נגיעה, מילה טובה, חיוך, אוזן קשבת, מחמאה כנה או המעשה הקטן ביותר של אכפתיות, לכל אלו יש הפוטנציאל לשנות חיים״

"נחמד פה" אמרתי לזיו, כשהתיישבנו ביחד על הבר, עד שירדן תחזור משירותים.
״הייתי ביותר טובים״ הוא מילמל וסימן לברמן לבוא, הסתכלתי עליו בהרמת גבה וגילגלתי עיניים.
״מה אפשר להביא לכם?״ הברמן שאל בחיוך, וחייכתי בחזרה בזמן שהוא בחן אותי.
״אני רוצה שוטים והרבה״ אמרתי לכיוון זיו, שהסתכל על הברמן ואז עליי
״אני צריך תעודות זהות, של שניכם״ הברמן המשיך, וזיו גילגל עיניים
״אנחנו עם אורי״ הוא אמר לו עצבני, והברמן הנהנן, והלך וחזר עם 2 כוסות קטנות ובקבוק וודקה ״תהנו״ הוא אמר בחיוך, והלך.
היה יחסית ריק בבר, השעה הייתה רק 7 , ורק אני וזיו וירדן באנו עכשיו, כי אני רציתי להתחיל לשתות כבר, וירדן גם.
וזיו, כי הוא זיו.
״אתה לא שותה?״ שאלתי את זיו, כשלקחתי את השוט הראשון שלי, ועקימתי טיפה את הפנים כששרף לי בגרון.
״לא, אני נוהג היום״ הוא השיב, והינהנתי ולקחתי את השוט השני.
״תשאירי לי״ ירדן מילמלה מאחוריי וחטפה לי אותו מהיד, צחקתי והמשכתי למזוג לי ולה.
״את מוזגת יפה״ הברמן אמר לי בחיוך, והרמתי גבה בשעשוע
״אני עדן״ אמרתי בחיוך, והוא צחק ונעמד מולי ״אני מאור״ הוא אמר, ושתיתי את השוט השלישי שלי, כשאני שומרת איתו על קשר עין.
״אז, אתם צריכים ברמניות?״ שאלתי בחיוך
״האמת שכן״ הוא אמר, וזיו קם והלך, מה הוא במחזור? מתנהג כמו ילדה בת 13
״למה את מחפשת עבודה?״ מאור שאל, והינהנתי, הוא חייך ומסר לי דף ועט
״תשאירי תמספר שלך, ואני ידבר עם הבוס שלי ויגיד לך אם כן או לא״ הוא אמר והסתכלתי עליו בהרמת גבה
״אה באמת? אתה רוצה את המספר שלי רק בשביל להודיע לי אם כן או לא, או, שיש לך רעיונות אחרים?״ שאלתי וצחקתי, והוא התקרב אלי ובחנתי אותו, תירגע חבר, אתה חודר לי למרחב האישי.
״גם וגם״ הוא ענה בחיוך, וזזתי ממנו טיפה, הוא נאנח וחייך חצי חיוך ״בת כמה את תזכירי לי?״ הוא שאל ובלעתי רוק
״18 בדיוק, אתמול חגגתי יום הולדת״ אמרתי בחצי חיוך, וניסתי להבין את המבט שלו.
״היה לה יום הולדת מדהימה״ ירדן התפרצה וחייכה אליי, וסימנה לי למזוג לה עוד שוט.
״מזל טוב,18 זה הגיל להתפרע״ מאור אמר, בזמן שמזגתי לירדן ולי, הינהנתי מבלי להסתכל עליו, והתעסקתי בכוס שלי.
״בן כמה אתה?״ שאלתי
״21״ הוא ענה לי בחיוך, והלך לכמה בחורות שקראו לו.
״אין לך גבולות״ ירדן מילמלה, ושתיתי את השוט שלי בבת אחת.
הוא גדול ממני ב5 שנים.
אני אומנם צריכה עבודה, אבל אני לא ממש יכולה לעבוד פה, העבודה היא מגיל 18, ובפעם האחרונה שבדקתי, אני רק בת 16.

״בואי נעשה בעיות״ צעקתי לירדן, והמשכנו לרקוד אחת עם השנייה
היא צחקה, ועצרה את עצמה מליפול על הריצפה, וצחקתי גם ״איזה סוג של צרות?״ היא צעקה כדי שאני ישמע, למה המוזיקה כל כך חזקה?
״לא יודעת״ צעקתי לה בחזרה והמשכתי לצחוק, למה אני צוחקת בכלל? אני צריכה אוויר, יש לי בחילה
עזבתי את ירדן לבד, ויצאתי בקושי לבחוץ, התיישבתי על הריצפה והורדתי את העקבים שירדן הכריחה אותי לשים. הם אולי עושים אותי גבוהה יותר, אבל זה בהחלט לא שווה את הכאב.
הרגשתי איך ההרגשה הטובה נעלמת לה, אני צריכה לשתות עוד, קמתי מהריצפה, וסחרחורת תקפה אותי, אולי עדיף שאני אשב.
התיישבתי בחזרה והוצאתי את הפלאפון מהכיס של הג׳ינס, התעסקתי בו טיפה והחזרתי אותו, במלא אין בו שום דבר מעניין.
״הכל בסדר?״
נבהלתי, הרמתי את הראש, ולקחתי נשימה עמוקה כשראיתי שזה זיו.
״כן, פשוט כואב לי הראש״ מילמלתי, והוא הושיט לי את היד שלו.
נעזרתי בו כדי לקום, והוא לקח ממני את העקביים, ועזר לי ללכת.
״אתה יכול לקחת אותי לבית של ירדן?״ ביקשתי, והוא נאנח
״זה לא הכי מתא-״, ״אני אקח אותך, אבל לפני זה יש לי משהו לעשות, אז לא יהיה לך אכפת לחכות באוטו איזה 10 דקות?״ הוא שאל, והסתכלתי עליו מבלובלת והינהנתי.
״רגע, אני צריכה להגיד לירדן, שאני הולכת״ אמרתי לו כשהוא הרים אותי לאוטו שלו, והוא נאנח
״אני יגיד לאורי שימסור לה, במלא הוא זה שמחזיר אותה הביתה״ הוא אמר והניח אותי במושב לידו, כשהוא חוגר אותי, ומזיז בעדינות כמה שערות מהפנים שלי.
הסתכלתי עליו, והזזתי את הראש בעדינות, אין לי כוח למשחקים האלה עכשיו.
הרגשתי איך העיניים שלי נעצמות, והדבר האחרון ששמעתי זה את זיו ממלמל 'לילה טוב'

פתחתי את העיניים בעדינות, וכאב ראש תקף אותי.
ושמתי לב שאני עדיין במכונית של זיו, הוא אמר 10 דקות, ואני די בטוחה שישנתי יותר מ10 דקות.
המכונית הייתה באמצע חניון נטוש, והורדתי את החגורה, ניסיתי לחפש את זיו, אבל לא היה לו שום זכר.
אולי רצחו אותו? לא, טיפשה, למה שירצחו אותו וישאירו אותך? ואם רצחו אותו? בעצם הייתי שומעת אם היו רוצחים אותו, אני לא ישנה עד כדי כך חזק.
יצאתי מהאוטו, וסגרתי את הדלת בשקט, יש מצב רצחו אותו, אז אני צריכה להיות מוכנה.
אספתי את השיער לקוקו מרושל, והתחלתי להתרחק טיפה מהאוטו, אחרי 5 דקות של הליכה באמצע חניון בסביבות 3 לפנות בוקר, שזה מספיק מפחיד, התחלתי לשמוע קולות של גברים.
הלכתי לכיוון הקולות, הדבר הכי מפגר שאי פעם עשיתי בחיים שלי.
הלכתי לכיוונם עוד יותר, עד שזהיתי את זיו, והגברתי להליכה מהירה יותר, הוא הסתכל עלי, והבחור השני, הסתובב והסתכל עלי, אוי.
העיניים שלי נפתחו, כשהבנתי שזה הבחור מהמועדון, החתך שלו היה נראה טיפה יותר טוב מהבוקר.
הוא בחן אותי, וחייך חצי חיוך.