Eden

פרק 34- חלון ויום הולדת

״אני צריך למצוא ברמנית חדשה״ אמרתי לעידן, שהתיישב בכיסא הריק לידי, והסתכל מסביב על הבר הריק.
״כמה זמן כבר היא מסננת אותך?״ הוא שאל בגיחוך, ונתתי לו מבט מזהיר.
״שבוע״ סיננתי בעצבנות, וסיימתי את הסיגריה שלי. ״וארבע ימים״ הוספתי בחוסר סבלנות.
הוא גיחך, והסתכל עליי לא מאמין. ״היית מאמין? שאותך תסנן נערה בת 16?״ הוא שאל, ובעטתי בכיסא שלו, מה שגרם לו כמעט ליפול.
״היא בת 17״ תיקנתי אותו בעצבים והוא צחק.
״אם אתה כל כך רוצה לדבר איתה, לך אלייה״ הוא אמר בייאוש, וייצב את עצמו על הכיסא, ולקח לגימה מהבירה שלו.
״די חלאס, אמרתי את כל מה שהיה לי להגיד, זין שלי, אני לא מתכוון להתחנן בפנייה״ אמרתי בזילזול, והוא נאנח וגיחך.
״סבבה, אל תשכח שהיא בחורה בגיל ההתבגרות״ הוא אמר, וקם מהכיסא במהירות וגיכחתי. ״מה הקשר?״ שאלתי, והוא חייך חיוך ממזרי, והסתכלתי עליו במבט של רצח.
״אף אחד לא יגע בה״ קבעתי בביטחון, למרות שעד עכשיו היא לא יצאה חוץ מכמה פעמים לבית ספר, וסרט בערב עם ירדן.
כן, אני יודע כל מה שהיא עושה. כל הזמן, זה שאנחנו לא ביחד לא אומר שאני לא אשמור עלייה.
״בעיה״ הוא מילמל, והמשיך לפרוק את הסחורה שהגיעה לבר.
״מה קורה בעסק? הכל טוב או סביר?״ שאלתי, והוצאתי סיגרייה נוספת.
״יהיה טוב, אבל יש כמה בעיות״ הוא אמר, בזמן שהדלקתי את הסיגרייה, וחזר לשבת מולי. ״דבר״ אמרתי בביטחון, ולקחתי שאכטה.
״קצת בעיות עם המשטרה, בזמן האחרון הם יותר מדי על הגב שלנו, ועזוב את המשטרה, הרבה חיילים שלנו נעלמים, אני חושב ששרון פה״ הוא אמר, ונאנח. הינהנתי בביטחון, ולקחתי את המפתחות של האוטו והסיגריות שלי. ״לאן?״ עידן שאל מבולבל, וסימנתי לו עם היד שאחרי זה. ״תארגן פה, ותנעל״ הוריתי לו, ויצאתי לרחוב, שבאופן מפתיע היה מלא באנשים.
למרות שהשעה סביבות 3 וחצי, ויום שישי היום.

-נקודת מבט עדן-

״אני רוצה להבין דבר אחד״ ירדן אמרה, וזרקנו את עצמנו על המיטה שלי.
״היה לנו החודש 2 בגרויות, למדנו כמו שתי זונות, ואת אומרת לי שאת עייפה מדי כדי לצאת?״ ירדן חצי צעקה עלי, ונכנסתי מתחת לשמיכה.
״אני רק רוצה לישון״ אמרתי מיואשת, והסתכלתי על ירדן בפרצוף מתחנן.
״אין מצב יסתומה, ב9 אני פה שנתחיל להתארגן״ היא אמרה בהחלטיות וקמה מהמיטה. ״בנתיים תישני, אנחנו לא מפסידות את היום הולדת של גיל״ היא הוסיפה בזמן שהיא לבשה את הנעליים שלה.
״גם שברה לו תלב״ היא מילמלה, ״וגם תבריז לו מהיום הולדת״ היא הוסיפה והעפתי עלייה את הכרית, היא פרצה בצחוק וקברתי את הראש בכרית.
״אני מתגעגעת לאלירן״ צעקתי לכרית, ושמעתי את הגיחוך המזלזל של ירדן.
״שימות״ היא צעקה בחזרה, והחזיקה לי את הראש צמוד לכרית, וצחקתי ותוך כדי ניסיתי לנשום. ״מטורפת״ צעקתי, והיא צחקה.
״תישני טוב, ב9 אני פה, ודי להיות דיכאונית״ היא אמרה, ושיחררה את האחיזה.
הרמתי את הראש, ולקחתי נשימה עמוקה. ״אולי תישארי?״ שאלתי את ירדן, לפני שהיא יצאה.
״נראה לך? כל השבוע הייתי פה, יש לי בית״ היא אמרה, ובחנה אותי.
״מה הבעיה, נו נשמע״ היא אמרה, ושילבה יידים.
״אני יתקשר אליו, אני מתגעגעת״ אמרתי לה ונאנחתי בעצבים, בזמן שהיא הנידה בראשה בחוסר ברירה.
״את לא״ היא אמרה בהחלטיות, והסתכלה עלי במבט מאיים.
״וחסר לך שתתקשרי״ היא הוסיפה, ויצאה.
״ותישני״ שמעתי את הצעקה שלה מהמדרגות, וקברתי את הראש בכרית.
נאנחתי, והורדתי את החזיה מתחת לחולצה, ונישכבתי בחזרה עם הפלאפון.
״מחר ארוחה עם ההורים? את בטוחה?״ שלחתי את ההודעה לעדי, ובנתיים ניסיתי להפסיק לחשוב על אלירן.
מעניין מה הוא עושה עכשיו, בטח הוא מזדיין עם איזה זונה חסרת חיים, שלא רוצה ממנו כלום חוץ מסקס. איכ.
״כן, צריך לסיים את זה כבר״ היא שלחה בחזרה, וגילגלתי עיניים.
סגרתי את הפלאפון, וקמתי לסגור את האור, לא טרחתי לעשות השקמה, כי הזונה הזאת תעיר אותי כבר.
נשכבתי בחזרה במיטה, והתכסיתי, ונתתי לעצמי להירדם.

הרגשתי ליטופים עדינים בשיער, וזזתי קצת כדי שזה ייפסק.
״עדן״ שמעתי קול מוכר, ופתחתי את העיניים בישנוניות, אלירן ישב על המיטה, מה שגרם ללב שלי להפסיק לפעום.
אני חולמת? בטוח, שאני חולמת. ״אני חולמת?״ שאלתי בעייפות, והוא גיחך.
גילגלתי עיינים, והתאפסתי על עצמי, ״למה אתה פה?״ שאלתי בקול צרוד משינה, והוא נאנח.
״כי זה הדרך היחידה שאני יכול לדבר איתך, חאלס נמאס שאת מסננת אותי״ הוא אמר בעצבים. אני לא מאמינה שהמפגר הזה עוד עצבני עלי.
״עוף מפה״ אמרתי עצבנית, ובעטתי ברגל שלו, הוא נאנח והסתכל עליי במבט מזהיר.
בעטתי לבעוט בו שוב, אבל הוא תפס את הרגליים שלי.
״לך״ אמרתי באדישות, ״אתה לא רצוי פה״ הוספתי, וגילגלתי עיניים.
הוא נאנח, והסתכל עלי במבט רציני.
״סבבה יצאתי חרא, אבל עדן נמאס לי מהמצב הזה״ הור אמר במבט מתנצל ושיחרר את הרגליים שלי.
בחנתי אותו, ונאנחתי. ״אני אסלח לך״ אמרתי ושילבתי יידים.
״אבל לפני זה, תוכיח שאתה אוהב אותי״ הוספתי, והוא הסתכל עלי מבולבל ואובד עצות.
״איך?״ הוא שאל, והעביר את היד בשיער. ״לא יודעת, זה כבר בעיה שלך״ אמרתי באדישות, והתעסקתי בציפורניים שלי.
״עכשיו לך״ הוספתי, לפני שאני אתנפל עליו בנשיקות.
״אני יכול נשיקה לפני?״ הוא שאל, והסתכלתי עליו מופתעת.
״לא״ חצי צעקתי, והוא נאנח. ״אז בלחי?״ הוא שאל בחיוך, והנדתי בראשי לשלילה.
״חיבוק?״ הוא שאל, והסתכלתי עליו כועסת.
״אני צוחק, אני מתגעגע״ הוא אמר, והעביר את היד בשיער, הסתכלתי עליו בחצי חיוך, והוא נעמד והלך לכיוון החלון.
״תהני ביום הולדת של הקוקסינל״ הוא הוסיף והסתכלתי עליו מופתעת.
״איך אתה יו-״ , ״עדן, זה שאנחנו לא ביחד לא אומר שאני לא שומר עלייך או דואג לך״ הוא אמר בביטחון, והלב שלי צנח לתחתונים.
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי מבולבלת, כי הדבר היחיד שרציתי לעשות זה לחבק ולנשק אותו.
״אני מתכוון לזה, שאני שומר עלייך לא משנה איפה את, ככה שאת יכולה לשתות ולהתפרע, אני יהיה שם ויחזיר אותך הביתה״ הוא אמר, ובלעתי את החיוך שלי, והוא יצא מהחלון, והשאיר אותי המומה.