Eden

פרק 35- מור

התיישבתי על הספות הגדולות שהיו במועדון, וחייכתי לגיל שבא לשבת לידי.
״באה לפה הרבה?״ גיל שאל, וצחקתי, ״מזל טוב״ אמרתי בחיוך ונתתי לו נשיקה בלחי.
״בן18 אה?״ שאלתי והוא הינהנן בגאווה. ״איפה חבר שלך?״ הוא שאל, וחייכתי חצי חיוך.
״אין״ מילמלתי אבל מספיק חזק כדי להתגבר על המוזיקה, הפעם הוא חייך והרים בקבוק מהשולחן, ומזג לשני כוסות.
״לחיי הרווקות״ הוא צעק, ונתן לי כוס אחת, צחקתי ועשינו לחיים.
התנגן שיר נחמד ברקע, והאמת אחרי הכוס השביעית בערך, הרגשתי את עצמי נרגעת ומשחררת את עצמי, רקדתי עם גיל וירדן ונתתי לעצמי להינות.
מישהו נצמד אלי מאחור, והסתובבתי תוך כדי שאני טיפה זזה, עמד מולי בחור בסביבות הגיל שלי וחייך, הוא היה מוכר לי מאיפשהו, אבל לא זכרתי מאיפה.
״אל תיגע״ אמרתי באזהרה, והוא הרים את הידיים שלו בכניעה, וחייך
אלי.
״אני מור״ הוא צעק, והרמתי גבה, וגיכחתי. ״טוב?״ צעקתי בחזרה בציניות, וניסיתי להתגבר על המוזיקה.
הוא חייך חיוך רחב יותר, והתיישבתי על הכיסא של הבר, והוא נעמד מולי.
״חבל על הזמן שלך, אני לא בקטע״ אמרתי, והמוזיקה נחלשה תוך כדי.
״אל תדאגי, יש לי זמן, ואמונה״ הוא אמר בחיוך, והתיישב בכיסא מולי.
הוא לבש חולצת פולו לבנה מכופתרת וג׳ינס רגיל משופשף, השיער שלו היה מגולח, ויש לו עיניים כחולות ובכללי, נראה כמו ילד טוב.
״נו באמת״ מילמלתי, והסתכלתי על הברמן, שמזג שתייה לכמה בחורות, ״תראי אני לא רוצה להפריע,״ הוא אמר וקטעתי אותו
״אבל אתה מפריע״ אמרתי בחוצפה, והוא גיחך, האמת הוא נראה די טוב.
״אפשר להזמין אותך לשתות משהו, ואחרי זה תחליטי אם אני מפריע?״ הוא שאל, והנדתי בראשי.
״השתייה תשפיע עלי״ עניתי, והוא הניד בראשו ״נשתה קולה״ הוא אמר, וחייכתי אליו.
״נו תראי כמה את יפה כשאת מחייכת״ הוא מילמל לכיווני, וגילגלתי עיניים.
״קדימה״ זירזתי אותו, והוא הסתכל עלי מבולבל ״אני רוצה לשתות תפוזים״ הוספתי, והוא גיחך, וקרא לברמן.
נאנחתי מעצמי, ובזמן שהוא הזמין, דיפדתי קצת באינסטגרם, מסתכלת על התמונות שגיל וירדן ועוד ילדים העלו.
סגרתי את הפלאפון, והסתכלתי על הבחור שישב מולי, ולקח את השתייה מהברמן, הוא חייך אלי, ולקחתי ממנו את השתייה ומזגתי לכוס שלי.
״אז איך אמרת שקוראים לך?״ הוא שאל, וגיכחתי.
״לא אמרתי״ עניתי, ולקחתי שלוק מהכוס תפוזים שלי, והוא הסתכל עלי מהפונט, וחייך.
״אז איך אני אדע?״ הוא שאל, וחייכתי בחזרה.
״חשבת על זה שיש מצב שאתה לא צריך לדעת?״ שאלתי והוא הניד בראשו.
״יש לי תחושה טובה לגבייך, אני חייב להכיר אותך״ הוא אמר, והרמתי גבה בהגזמה.
״קוראים לי עדן, ואל תצפה שיקרה בינינו משהו, כי לא יקרה כלום״ אמרתי בביטחון, והוא הינהן בחיוך.

״את בטוחה שתהיי בסדר לחזור לבד?״ גיל שאל, בזמן שהוא סחב את ירדן על הידיים שלו, והינהנתי בביטחון.
הסטלה מזמן ירדה לי, והייתי עירנית לחלוטין. לקחתי מהתיק של ירדן את הסיגריות שלה, ונתתי לגיל נשיקה בלחי.
״מזל טוב מאמי, ומצטערת על זה״ אמרתי בחצי חיוך, והצבעתי על ירדן שהייתה מעולפת בין היידים שלו.
״טוב, אז אני יחכה איתך למונית״ הוא אמר, והנדתי בראשי.
״גיל זה בסדר, קח אותה הביתה״ אמרתי בביטחון, והוא הסתכל עלי בהיסוס והינהנן, בזמן שהוא מעלה אותה לאוטו של חבר שלו שהיה מלא בבנים שיכורים, ועליהם בנות.
הם מזמן עברו את כמות הנוסעים המותרת, והאמת גם אם הייתי מתעקשת לבוא, לא היה לי איפה לשבת.
חוץ מזה, העדפתי גם את השקט שלי, ולא לסבול הקאות ומוסיקה ובאלגן גם בדרך הביתה. היה לי מספיק מזה במועדון.
התיישבתי על המידרכה, ונכנסתי לאפליקצייה של המוניות, והזמנתי אחת.
״את פה לבד?״
הסתובבתי, ומור עמד בחיוך, והתיישב לידי. דיברנו קצת, הוא סבבה אבל משעמם ולגמרי לא הטעם שלי.
״כן״ עניתי בשיעמום, והוא הסתכל עלי מבולבל.
״את רוצה שאני אקח אותך הביתה?״ הוא שאל, וצחקתי.
״לא תודה, אני מחכה למונית שלי״ אמרתי בביטחון, והוא הרים גבה.
״למה לא בכבוד שלך לנסוע איתי?״ הוא שאל והקול שלו השתנה, הסתכלתי עליו בביטחון, וגילגלתי עיניים.
״אני מעדיפה לנסוע במונית״ עניתי שוב, ונעמדתי, והוא אחרי.
״נו בחייך״ הוא אמר וקירב אותי אליו, הזזתי אותו בדחיפה, והוא צחק.
״תתקרב אלי שוב, ותזכה להכיר את אלוהים״ אמרתי בביטחון, למרות שהוא טיפה הבהיל אותי.
הוא צחק, ובחן אותי, לא נתתי לעצמי להירתע מהמבט שלו.
״רוצה תמונה?״ שאלתי, וניסיתי להתקדם שוב לכניסה של המועדון, כדי לפחות להיות ליד המאבטח.
הוא תפס אותי מהיד, והצמיד אותי לקיר, בזמן שהוא מעביר את היד שלו על הלחי שלי.
ניסיתי לדחוף אותו ממני, והוא הצמיד את הפנים שלי לשלו, ונישק אותי.
ניסיתי לדחוף אותו, אבל ללא הצלחה, נשכתי את השפה שלו, והוא סטר לי.
הפנים שלי שרפו, והוא תפס אותי מהלחיים שלי, ״אל תעשי את זה שוב, הבנת?״ הוא שאל, והנדתי בראשי בביטחון.
הוא חייך חצי חיוך, וקירב אותי אליו שוב, ונישק את הצוואר שלי, היד שלו ירדה לכיוון החצאית שלי.
ניסיתי להדוף אותו, ועצמתי עיניים, מקווה שזה חלום ושאני יקום. ובבת אחת הרגשתי אותו עף ממני.
פתחתי את העיניים ואלירן היה מעליו, הכה אותו בלי הפסקה.
מור ניסה להחזיר לו, אבל ללא הצלחה. לקח לי כמה דקות להתאפס על עצמי, ובזמן הזה הודתי לאלוהים, ולאלירן על זה שהוא כל כך אובססיבי, בזמן שעיכלתי את העובדה שאלירן הציל אותי מלהיאנס, הבנתי שאלירן עדיין מרביץ לו.
״אלירן מספיק״ צעקתי וניסיתי להקים אותו ממור, שהיה חצי מעולף על הריצפה, הפנים שלו היה ספוגות בדם, ובקושי היה אפשר לזהות אותו.
אלירן הסתכל על מבולבל, וזיהיתי את הטירוף בעיניים שלו, והפעם הבנתי שזה היה רציני יותר מתמיד.
״את מגנה עליו?״ הוא צרח עלי, והקול שלו היה צרוד. הנדתי בראשי לשלילה, והוא חזר תפס את הפנים שלי, והרגשתי את הדם של מור נדבק ללחיים שלי.
״את מבינה שהוא כמעט אנס אותך? הוא צריך למות״ הוא אמר והעיניים שלי נפערו.
״אלירן אתה לא אלוהים, אתה לא מחליט מי יחייה ומי ימות״ אמרתי מפוחדת, ממה שהוא עלול לעשות, וניסתי להזיז אותו ממור שהתחיל להשתעל.
״אני אלוהים כשזה מגיע לאישה שלי״ הוא אמר, והמשיך לבעוט בו.
״אלירן, בשבילי תפסיק״ התחננתי והוא חייך אלי חצי חיוך, שלא ממש הרגיע אותי, כי הבנתי כבר שהצד הפסיכופטי שלו השתלט, וכמו שהספקתי להכיר אותו, כלום לא יכול לעצור אותו.
״הוא צריך ללמוד לקח״ הוא אמר בקול רגוע, ונתן לי את המפתחות של האוטו שלו.
״תחכי לי באוטו״ הוא אמר והסתכל על מור, שפתח עיניים לאט לאט.
״ממש לא״ אמרתי בפחד, והסתכלתי על אלירן בתקווה שהוא יקשיב לי.
״בבקשה אלירן, תיקח אותי הביתה, אני מפחדת״ שיקרתי, והוא המשיך להסתכל על מור במבט מאיים, שאני עדיין לא מבינה איך הוא לא מת מהמבט הזה.
״עדן״ הוא אמר באיום, והסתכל עלי, ניסיתי להיראות הכי מפוחדת שיש, למרות שלא הבנתי איך בדיוק לעשות את זה.
״בבקשה אלירן״ מילמלתי והוא בעט במור שוב, ודחף את היידים שלו לכיס של מור, והוציא את הארנק שלו, לקח את התעודת זהות, וזרק את הארנק על הפנים שלו, מה שגרם לו לצרוח מכאב.
הפנים שלו נראו רע ביותר, האף שלו היה מרוסק, וכל הפנים היו מלאות בדם, מה שהקשה לזהות אותו.
״רמת הנשיא 55, אה?״ אלירן אמר בגיחוך, ודחף את התעודת זהות לכיס שלו.
״צפה ביקור״ הוא אמר ונתן לו בעיטה נוספת, וירק עליו.

איזה קוקסניל אלירן😂😂😂
אני מתה עליו