Eden

פרק 50

״את רוצה שאני אעזוב?״ הוא שאל ונאנחתי.
״זה לא פייר, אתה מוציא אותי המגעילה וזאת שבוחרת להרוס הכל וזה לא נכון, אתה עזבת והשארת אותי לבד ופגעתי בי הרבה יותר מפעם אחת וכשאני סוף סוף מחליטה לקחת את החיים שלי ברצינות ולא לתת לך לפגוע בי יותר, אז אני זאת שלא בסדר?״ נזפתי בו בכעס, והנחתי את התיק על הכיסא, כנראה שאני לא יצא לשום מקום היום.
״זין, עדן התנצלתי, כמה אני עוד יכול להגיד שאני מצטער?״ הוא שאל, בקול צרוד ונאנחתי.
״אתה חושבת שמצטער זו מין מילת קסם כזאת שמוחקת הכל, אבל היא לא״ אמרתי בעצב, ״הכי מפגר שהתנצלת בפניי הרבה יותר פעמים מאשר שאמרת שאתה אוהב אותי״ מילמלתי והתיישבתי על המיטה, הוא בעט בכיסא והתיישב לידי.
״אני שונא כשאני לא יודע מה לעשות עם החיים שלי, עדן״ הוא אמר, והסתכלתי עליו לא מבינה, ״מה הקשר?״ שאלתי והוא העביר את היד בשיער, ״אני תלוי בך כוסעמק, איך את לא מבינה את זה? מצד אחד את נותנת לי לגור פה, שזה נותן לי להיות קרוב אלייך וגורם לי לרצות להישאר ואז את מתהפכת ומחליטה להרחיק אותי,״ הוא הסביר והמבטים שלנו הצטלבו, ״עכשיו זו את שמשחקת בי״ הוא הוסיף והסטתי ממנו את המבט.
״אני לא משחקת בך, אני פשוט לא יודעת מה עובר עליי״ אמרתי בכנות, והוא שם את היד שלו על הלחי שלי, כשהוא מושך אותי לשבת עליו וגורם לנו להיות כמעט באותו הגובה.
״אני אוהבת אותך, אבל אתה פוגע בי״ מילמלתי, והוא ליטף את הלחי שלי, ״אני יודע״ הוא אמר בשקט,
״בואי נתחיל מחדש,״ הוא ביקש, והרמתי את הראש כדי להסתכל עליו, ״לא,״ אמרתי בביטחון, והוא נאנח.
נעמדתי והרמתי את התיק שלי,
״אז מה את רוצה לעשות?״ הוא שאל בייאוש, והנדתי בראשי, ״לא יודעת, הייתי אומרת לך שאני רוצה להתחיל מחדש עם מישהו אחר, אבל אני יודעת שאתה לא תיתן לי בחיים להתחיל מחדש כמו שאני רוצה״ אמרתי בייאוש, והוא נעמד מולי,
״זה לא יקרה, וטוב שאת יודעת שזה לא יקרה, אז תחסכי לי זיוני שכל כי רק מלחשוב על זה עולים לי העצבים״ הוא אמר בכעס, וגילגלתי עיניים.
״עדיין, אני חושבת שזה יהיה לטובה שלפחות תעזוב תבית של עדי״ ביקשתי.
הוא הסתכל עלי למשך כמה שניות, והינהן. ״זה מה שיעשה לך טוב?״ הוא שאל, והנדתי בראשי לשלילה.
״לא, אבל זה יעשה לך טוב, ככה תבין מה אתה רוצה, ובאיזשהוא מקום זה גם יעשה לי טוב מאותה סיבה, וכששנינו נבין מה אנחנו באמת רוצים, נלך על זה״ אמרתי בטוחה בעצמי, והוא גיחך
״אני כבר יודע מה אני רוצה, וזה א-״
״אל תמשיך,״ קטעתי אותו בכעס, ״גם לפני שנה ידעת מה אתה רוצה, ועדיין המשכת להתנהג כאילו אין לך מושג מה אתה עוש-״
״תחסכי״ הוא ביקש וקטע אותי בחוצפה, הסתכלתי עליו מופתעת .
״אני יודע טוב מאוד מה עשיתי, אבל ברצינות חוץ מלהתנצל אני לא יכול לשנות כלום, עד כמה שאני יודע אני לא יכול לחזור בזמן ולשנות הכל״ הוא אמר, וגילגלתי עיניים.
״אני ואת ביחד, אנחנו יכולים להיות הצוות הכי חזק בכל העולם הזה, ואת לא מבינה את זה בכלל, או שאת מבינה ובוחרת להתעלם מזה, אבל לי ולך יש משהו חזק יותר משאי פעם העולם הזה ידע, ואם אני מרגיש את זה, אז את חייבת להרגיש את זה, כי רגש כזה הוא אף פעם לא חד צדדי,״
״אב-״
״כולם עושים טעויות, עדן.״ הוא קטע אותי בכעס, והשפלתי את המבט שלי משום שידעתי שהוא נתן את הסיבה המושלמת למה לסלוח לו.
״אם תפגע בי עוד פעם אחת, עוד פאקינג טעות אחת,״ אמרתי באיום, והוא חייך מרוצה, ״אני יחתוך לך את הביצים״ הוספתי והוא משך אותי אליו, גילגלתי עיניים ותפסתי את הלחיים שלו.
״יש מבין?״ שאלתי, והוא נישק אותי בכוח, השתעשעתי איתו טיפה ולא נתתי לו לנשק אותי, עד שנכנעתי בעצמי.

-נקודת מבט אלירן-

״בוא נראה מי הולך למות היום״ מילמלתי בשעשוע, ונכנסתי לחדר עבודה של עידן שהפך לשלי בימים האחרונים.
מהצד השני של השולחן ישבו שני נערים, אחד מהם זיהיתי מפגישות קודמות.
השקט הציף את החדר, והיה אפשר להרגיש את המתח באוויר, ויותר מהכל את הפחד שלהם.
התיישבתי בכיסא של עידן, ושיחקתי עם העט בזמן שאני לא מוריד מהם את המבט.
עידן עמד ליד הדלת כניסה, וחיכה שאני אסיים לדבר איתם.
״דברו״ אמרתי בשקט, אבל בעוצמה.
הם הסתכלו אחד על השני, ואז עלי, הנער הראשון היה שחום, בעל עיניים חומות ושיער בצבע חום.
והנער השני היה מלא בעגילים, שיערו היה צבוע בצבע שחור ומסופר כמוהיקן, ועיניו כחולות.
״מה אתה רוצה לדעת, בוס?״ הנער הראשון שזהיתי מפגישות קודמות שאל, בעוד הנער השני גילגל עיניים בזילזול .
״יש לך משהו להגיד?״ שאלתי את הנער השני, והנחתי את העט על השולחן, כשאני ממקד את כל המבט שלי בו, ומתעלם מהשאלה של הנער הראשון.
״לא, בוס״ הוא אמר בחדות, והחזיר לי מבט מלא בביטחון, שהזכיר לי אותי בצעירותי.
פזיז, חמום מוח, ציני, ובעיקר אמיץ, האמת שלא כל כך השתנתי, כשאני חושב על זה עכשיו...
גיכחתי בביטחון, והעברתי את היד בשיער. ״תתחיל בלמה אתם פה,״ אמרתי לנער הראשון, כתשובה על שאלתו.
כשאני עדיין מסתכל על הנער השני, עד שהוא הסיט את מבטו בכעס.
״המשטרה פשטה לנו על החומר, ותפסנו אותנו״ הוא הסביר, וחייכתי לעצמי, ״דיברתם?״ שאלתי,
״לא״, שניהם ענו בביטחון, וחייכתי בשעשוע. ״בסופו של דבר, אם דיברתם אני אדע,״ אמרתי בהבטחה, ושניהם הנהנו.
״הציעו לי עסקת טיעון, אני מסגיר אותך ובתמורה, אני מקבל 40 שעות של עבודות שירות וזהו, למה שאני לא אקח את ההצעה הזאת?״ הנער השני שאל בהתפרצות,
״מה מונע ממני להרוג אותך עכשיו, ולסגור את העניין?״ שאלתי, והוא בלע את הרוק שלו בלחץ.
״כי לא הלשנתי עדיין,״ הוא אמר בחוסר ביטחון. הוא בא להגיד משהו, והינהנתי לכיוון עידן.
בתוך שניה, מוחו של הנער היה מפוזר על השולחן שלי.
״אני אבקש ניקוי, בוס״ עידן אמר, והנער הראשון הסתכל עלי מפוחד בזמן שעידן יצא מהחדר, שפתו התחתונה רעדה וכך גם היידים שלו.
״אני צריך להזמין ניקוי גם בשבילך?״ שאלתי, והוא הניד בראשו לשלילה בפחד.
״אתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה, אבל תזכור דבר אחד, אני אומנם יישב בבית סוהר, אבל אתה תהיה מת,״ אמרתי בביטחון, והוא הינהן.
״משוחרר,״ אמרתי בקול צרוד מהסיגריות, והוא יצא בזריזות.
הסתכלתי על גופתו של הנער, והדלקתי סיגרייה, כשאני לוקח שלוק מהכוס הויסקי שלו, שבמזל לא התלכלכה בדם שלו.
״הוא כבר לא יצטרך את זה״ מילמלתי לעצמי בשעשוע, ושתיתי את הכוס בבת אחת.

נכנסתי לבית של עדי בשקט, כדי לא להעיר את סתיו.
״הי מאמי,״ עדן אמרה בחיוך כשנכנסתי לסלון, התיישבתי לידה והיא נתנה לי נשיקה יבשה על השפתיים.
״איפה היית?״ היא שאלה, והניחה עלי את הראש הקטן שלה, נישקתי את המצח שלה, ״סתם עשיתי כמה סידורים,״ אמרתי בביטחון.
״איזה סוג של סידורים?״ היא שאלה בהתעניינות, ותוך כדי הייתה שקועה בסדרה שלה.
״דואר, בנק וכל החרא הזה״