Eden

פרק 30- תתרחק

היא הייתה החלום שלי. היא עשתה אותי למי שאני, ולחבוק אותה בזרועותיי היה טבעי לי יותר מהלומות לבי שלי.

דפקתי בדלת של הבית של אלירן, היום הארוחה עם אבא שלי, ואני מקווה בשבילו שהוא לא יעשה בעיות.
הוא פתח את הדלת, כשהוא חסר חולצה, והשיער שלו מבולגן משינה.
הרמתי גבה, וגיכחתי. ״הערתי אותך?״ שאלתי בזילזול, והוא משך אותי לבפנים, וצחק.
״איך היה בבית ספר?״ הוא שאל וחזר לשכב במיטה, והתיישבתי על הכיסא מולו. ״פאק, אתה נשמע פדופיל״ אמרתי ופרצתי בצחוק, הוא נאנח וצחק גם.
״טכנית, אני נקרא פדופיל, את בת17״ הוא מילמל, ושיפשף את הפנים שלו, הקול שלו היה צרוד מהשינה, זה כל כך מושך לראות אותו קם בבוקר.
עליתי מעליו וחיבקתי אותו, ״התגעגעתי אלייך״ מלמלתי, והוא נתן לי מלא נשיקות בשפתיים, צחקתי, ונישקתי אותו בחזרה.
״איזה שפתיים קטנות ויפות יש לך״ הוא אמר וצחקתי, הוא הפך אותי מתחתיו, והמשיך לנשק אותי.

-נקודת מבט אלירן-

״ולאף הזה אני מכור״ מלמלתי, ונישקתי את האף שלה. ״ובלחיים האלה אני מאוהב״ אמרתי, והיא צחקה והמשכתי לנשק אותה.
״והשפתי-״ באתי להמשיך, והדפיקה בדלת קטעה אותי.
הדפיקה הזאת קטעה לי את המחשבות, והדבר הראשון שעשיתי זה להסתכל על המיגרה הנעולה שנמצא בה האקדח שלי.
אף אחד לא אמור להגיע לבית שלי. אף פעם.
״אני אפתח״ עדן אמרה, והזיזה אותי, הצמדתי אותה בחזרה למיטה באגרסיביות, והיא הסתכלה עלי מבולבלת. ״אני אפתח״ אמרתי לה בקור, וקמתי במהירות, תוך כדי שאני לוקח את החולצה שלי מהשידה ולובש אותה. היא קמה אחריי, ונעצרתי בבת אחת.
״תחכי פה רגע״ אמרתי לה, וסגרתי את הדלת של החדר שינה.
דפקו שוב, ופתחתי את הדלת בזהירות.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי את אבא שלי, שהיה מלווה באחד מהאנשים שלו. ״אלירן תכיר את אלמוג, אלמוג זה זה שיהרוג את עדן״ הוא אמר ברוגע, והלב שלי נפל, שמרתי על איפוק ואדישות למרות שמבפנים נבהלתי בצורה שקשה לי להסביר.
״שלחו לי הבוקר, הודעה שאני צריך להגיע לחקירה, כמה שעות אחרי הגיעו לעשות אצלי חיפוש בבית, אתה לא מתקדם לשום מקום, אתה סתם מושך זמן ומשאבים, אנחנו נלמד את אלי לקח, והלקח שלו יהיה הבת שלו״ אבא אמר, והסתכלתי על אלמוג במבט רצחני, והוא לעומת זאת עמד עם הראש למטה, וחיכה להוראות מאבא שלי.
״אבא, אל תהיה מפגר״ אמרתי עצבני, ודחפתי אותו כשאני שולף את האקדח שלו מהכיס האחורי, ומצמיד אותו לרקה שלו.
״פשוט לך, אני אטפל בהכל הערב״ אמרתי בטוח בעצמי, והורדתי את האקדח, כשאני דוחף אותו ליידים של אלמוג.
״אלירן, אני במקומך נזהר עם המעשים שלך״ הוא מילמל בעצבים.
״לך לאוטו״ הוא אמר לאלמוג, והסתכל עלי במבט של רצח.
״אלירן״ עדן קראה ופתחה את הדלת, היא הסתכלה על יצחק בבילבול, ואז הסתכלה עליי.
״אתה ממש מוכר לי״ היא מילמלה, והוא חייך אלייה. ״כן, נפגשנו על בספסל, נחמד שאת זוכרת״ הוא אמר, והסתכלתי עליו מבולבל.
״אתם מכירים?״ עדן שאלה, והוא התקרב אלייה, מתוך אינסטינקט לא מוסבר, נעמדתי ביניהם, וזייפתי חיוך.
״אני לא חושב שיש לנו קמח, עדן תבדקי רגע?״ שאלתי אותה, והיא הסתכלה עלי מבולבלת וחייכה ״בטח״ היא אמרה, וניכנסה חזרה.
סגרתי את הדלת, והצמדתי אותו לקיר. ״תקשיב טוב, לא אכפת לי אבא שלי או לא, אם תתקרב אלייה שוב אני יזיין אותך, אני נשבע שאני ארצח אותך״ אמרתי באיום, והידקתי את האחיזה על הצוואר שלו, הוא גיחך וניסה להזיז אותי, מה שלא כל כך הלך לו.
הדלת נפתחה, וזזתי בבת אחת. ״אין, מצטערת״ עדן אמרה בתמימות, ואבא שלי גיחך, ״זה בסדר מתוקה, אלירן תשמור עלייה, בחורה מקסימה״ הוא אמר בחיוך מזוייף. והתאפקתי לא להרוג אותו.
״הכל בסדר?״ עדן שאלה, והינהנתי, כשאני מוביל אותה בחזרה לבפנים. התיישבתי על הספה, ובהיתי בטלוויזיה הכבוייה, זה היה כל כך פאקינג קרוב. המחשבה שהוא היה קרוב אלייה כבר, שהוא יכל לפגוע בה, הטריפה אותי.
״אלירן, אתה נראה כאילו ראית רוח רפאים, מה יש לך?״ עדן שאלה, ונעמדה מולי.
משכתי אותה אליי, וחיבקתי אותה חזק, היא גיכחה וחיבקה אותי בחזרה.
״אני אוהב אותך״