Eden

פרק 52

״אני מטורף על האף הזה,״ אלירן מילמל, והמשיך לנשק אותי.
הוא הצמיד אותי לארון וניסה לשמור על השקט משום שרק חזרנו מהמועדון שלו, והשעה הייתה כמעט חמש לפנות בוקר.
״את כל כך יפה״ הוא הוסיף, ונישק את הצוואר שלי, משאיר שם סימן שמחר יהיה כחול-סגול.
היד שלו נכנסה מתחת לחולצה שלי ועלתה לכיוון החזה, ולא רציתי להמשיך את כל עניין הנגיעות הזה.
״אלירן״ ביקשתי, והוא לא ממש נתן לי צומת לב. ״אלירן,״ חזרתי על עצמי שוב, הפעם בקול טיפה יותר גבוהה והוא עצר והסתכל עליי במבט שואל.
״מה?״ הוא שאל, והעיניים שלו נצצו מהכמות אלכוהול הגבוהה שהוא שתה היום.
״אולי לא נשכב היום, אני עייפה״ ביקשתי, והוא הסתכל עלי מאוכזב והינהן.
״הכל בסדר?״ הוא שאל, ובלעתי את הרוק שלי. ״כן,״ אמרתי בביטחון, והוא נשכב על המיטה כשהוא מוריד תוך כדי את החולצה שלו.
״אין לי כוח ליום הזה״ הוא מילמל, והחלפתי לחלוק שלי, מולו.
״מה קרה?״ שאלתי.
״ראית איך כולם מנסים להתחנף אלי?״ הוא שאל בגיחוך, וגילגלתי עיניים למרות זה שהוא צדק.
מהרגע שנכנסנו למועדון שלו, ובכללי ברחוב, אין אדם אחד שלא אמר לו שלום והזמין אותי למשקה.
רובם הסתכלו עליו בפחד ובירכו אותו לשלום מרחוק, והמעט האחר ניגש ולחץ לו את היד.
״כן,״ מילמלתי, והוא צחק, עדיין שיכור.
״זין שלי, את לא מבינה שהם לא באמת מכבדים אותי?״ הוא שאל, ונאנחתי.
״אני אומר לך, זה לא בסדר שיש לי את כל הכוח הזה״ הוא אמר בגאווה, וגילגלתי עיניים.
בזמן האחרון זה כל מה שמעניין אותו, הפאקינג אימפרייה המזויינת שהוא רוצה לבנות, הוא נכנס לאובססיה רצינית נגד אבא שלו, ורק מחכה לרגע שהוא יהיה מספיק חזק כדי להרוס אותו.
במשך ארבע הלילות האחרונים, הוא סיפר לי על התוכנית שלו, איך הוא אסף צבא שלם של חיילים, גנב לאבא שלו עובדים, ושרף לו את כל המעודונים שלו והבתי עסק.
ופתח משלו.
לא אהבתי את השיחות האלו, לחשוב על כל הדם שאלירן שופך וכל המעשים שלו, גרמו לי להרגיש טיפה מרוחקת ממנו יותר.
במיוחד העובדה שזה הדבר היחידי שמעסיק אותו, והוא לא מסתיר את זה אפילו.
הוא לא מתעניין בי או ביום שלי כמו פעם, ולא אכפת לו מה קורה אצלי, כי בשבילו סדר היום שלי הרבה פחות חשוב משלו, הוא נהיה אובססיבי בצורה מסוכנת לכל מה שקשור לעולם הפשע.
והחליט שכולם מזלזלים בו, והוא זה שיעשה להם סוף.
המשטרה חמה עליו יותר מתמיד בימים האחרונים, ולקחו אותו לחקירה כבר פעמיים בשבוע האחרון, שלא נדבר על החיפושים הפתאומיים בעסקים שלו.
והכי גרוע, שזה רק מדרבן אותו ליותר, הוא טוען שעכשיו זה הזמן שלו והוא צריך לנצל את זה.
ועוד יותר גרוע, שאני הפכתי בדיוק כמו הבנות שראיתי שמסתובבות עם חברים של אלירן, הפכתי לבובה.
שתקתי בזמן שהוא עשה ועושה דברים שנוגדים את המצפון שלי, נתתי לו לגעת בי ושכבנו גם כשלא תמיד רציתי.
וכמובן שאני לא מאשימה את אלירן, אך ורק את עצמי.
כי איפשהו בכל העולם של אלירן, שכחתי את עצמי ואת האמונות שלי, ואלירן לא אשם בזה, רק אני אשמה.
כי במקום לדבר איתו, אני רק מהנהנת לכל מה שהוא אומר ומסכימה איתו.
״מה יש לך?״ אלירן שאל, והתעוררתי מהמחשבות שלי, ״מה?״ שאלתי בלחישה.
״אני כבר שעה קורא לך, מה יש לך?״ הוא שאל, טיפה מודאג.
״סתם, מחשבות״ מילמלתי.
״משהו מדאיג אותך? מישהו מציק לך?״ הוא שאל בדאגה, ונאנחתי והנדתי בראשי לשלילה.
״זה סתם מחשבות על הבגרויות וכל זה, לא משהו שצריך להדאיג אותך״, שיקרתי.
״טוב,״ הוא אמר, והסתכל עלי לכמה שניות, ונשכב בחזרה על המיטה.
״אני מחר עובר לבית החדש ששכרתי,״ הוא סיפר, ונשכבתי לידו.
״מתי את רוצה להעביר את הדברים שלך?״ הוא שאל, ומשכתי בכתפיי, ״נראה בקשר לזה,״ אמרתי. ״כשיהיה לי כוח״ הוספתי והוא צחק.
״יפה שלי, את לא צריכה כוח, אני יביא לך כמה אנשים שתרצי שיעשו הכל במקומך, רק תגידי יום שיתאים לך״, הוא ביקש וחייך.
״אני מניחה שמחר,״ מילמלתי, והוא נישק את הראש שלי.
״יופי״ הוא אמר בסיפוק, וחיבקתי אותו, נותנת לעצמי להירדם.

״הם סיימו להעביר הכל?״ עדי שאלה, והינהנתי.
״אני רק צריכה לנסוע לשם עכשיו,״ אמרתי במילמול, ולגמתי מהנס קפה שלי.
״מה הכתובת שם?״ היא שאלה.
״ניצן 23,״ אמרתי, והיא הסתכלה עלי בחיוך והרימה גבה.
״זה הכל וילות שם, הסתדרת יופי״ היא אמרה וצחקה, ואני בתגובה חייכתי חצי חיוך שלא היה אמין בשיט.
״הכל בסדר?״ היא שאלה בדאגה, ״אלירן פגע בך?״ היא שאלה כועסת, והסתכלתי עלייה מופתעת והנדתי בראשי לשלילה.
״ממש לא, מאיפה בא לך הרעיון הזה?״ שאלתי בנזיפה, והיא הסתכלה עלי בחוסר ידע.
״הוא די מסוכן עדן,״ היא אמרה והסתכלה עלי במבט מודאג,
״את בטוחה שאת רוצה לעבור?״ היא שאלה והינהנתי.
״אני מפחדת עלייך,״ היא אמרה, ונאנחתי. ״עדי הוא גר פה קרוב לשבועיים, אי פעם ראית משהו שגרם לך לחשוב שהוא פוגע בי?״ שאלתי בכעס, והיא משכה בכתפייה.
״זה כל הקטע, שגברים כאלה תמיד בסדר ליד אנשים, ואז בבית הם אדם שונה לגמרי,״ היא התחילה להסביר ועצרתי אותה.
״אין לך מה לדאוג, אם יש משהו שאני בטוחה בו, זה שאלירן בחיים לא יפגע בי, בשום צורה או דרך״ אמרתי בביטחון, והיא נאנחה והינהנה.

״מה את חושבת?״ אלירן שאל, כשירדתי מהמונית.
הוא חיכה לי מחוץ לבית הענקי שהוא קנה, כשהוא לבוש בחליפה של שלושה חלקים בצבע שחור ואפור, ונראה חתיך מהרגיל.
הבית היה מוקף בשומרים בחליפות שחורות, ושמתי לב שזה אותו הדבר גם בבתים האחרים.
״ואו,״ מילמלתי, והוא צחק.
״את רואה את כל זה?״ הוא שאל, והנהג מונית הוריד את המזוודה האחרונה שלי.
אלירן שילם והנהג נסע. ״מה עם כל זה?״ שאלתי, כששנינו הסתכלנו על הוילה.
״זה מהכסף שלי, וזה רק ההתחלה עדן, את הולכת להיות מלכה, את יודעת מה זה מלכה?״ הוא שאל, והפנה את המבט שלו אליי.
הינהנתי, והוא צחק, ״אז תכפילי את זה כפול מאה, ויותר״ הוא הוסיף, וחייך לעצמו.
״אני אהיה מלך העולם התחתון, ואת תהיי המלכה שלי.״ הוא קבע.