Eden

פרק 38- הפתעה

נכנסתי לבית של אלירן, והוא שכב על הספה רדום.
הנחתי את התיק של בית ספר בצד, וקפצתי עליו, הוא קם מבוהל, מה שגרם לי לפרוץ בצחוק.
אלירן לא נבהל, עד שסוף סוף ראיתי אותו במצב כזה, זה שווה הכל.
״למה את פה?״ הוא שאל בקול צרוד, וסוף סוף הפסקתי לצחוק, נשכבתי עליו, ונישקתי את האף שלו.
״אתה לא שואל איך הייתה לי הבגרות?״ שאלתי בהתחכמות, ונישקתי את החתך בגבה שלו.
״איך הייתה לך?״ הוא שאל, ונישק את השפתיים שלי, בזמן שהרגשתי את הבליטה מהבוקסר שלו, צחקתי, וליטפתי את הלחי שלו.
״לך תתקלח במים קרים, אין לי מצב רוח״ אמרתי בחיוך, והוא צחק.
״אבל אני צריך את המנת עדן היומית שלי״ הוא מילמל ונישק את הצוואר שלי. ״בערב״ אמרתי, ונתתי לו נשיקה עדינה, וקמתי ממנו.
הוא משך אותי בחזרה אליו, וחייך אלי. ״איך זכיתי בך?״ הוא שאל, וליטף את השיער שלי.
צחקתי, והנדתי בראשי בחוסר ידע. ״אלירן, אני צריכה לדבר איתך על משהו רציני״ אמרתי, והוא סימן לי לדבר.
״אתמול נבהלתי עד המוות ובחזרה, בזמן האחרון אתה עושה מלא שטויות״ אמרתי והעברתי את האצבע על החתך בשפה שלו, והוא עיוות את הפנים בכאב.
״תבטיח שתפסיק״ ביקשתי ברוך, והוא חייך אלי חצי חיוך.
״מבטיח״ הוא סידר את השיער שלי מאחורי האוזן.
״עדן, אני עוד מעט בן 24, חיים שלי״ הוא אמר, והסתכל עלי ברצינות, ״אני לא ילד קטן, אני יודע מה אני עושה, סמכי עליי״ הוא הוסיף, וגילגלתי עיניים. ״טוב, רק תיזהר״ אמרתי, והוא בחן אותי שוב.
״יכולת לדבר איתי על זה אתמול, קרה משהו עדן?״ הוא שאל, והסתכל עלי בחשדנות וסקרנות.

שעתיים קודם:

״איזה בגרות בת זונה״ ירדן מילמלה, וצחקתי. ״היה לך קשה?״ שאלתי, והיא הסתכלה עליי בייאוש. ״יותר קל לקבור גופה, בקניון מלא אנשים, מבלי שאף אחד יראה״ היא אמרה, ופרצתי בצחוק.
״איך היא לך?״ היא שאלה, ונאנחתי.
״אותו הדבר, רק שאצלי זה לא בקניון, זה בתחנת משטרה״ אמרתי, ושתינו צחקנו.
״יבוא יום ונדע לשון״ אמרתי בעייפות, והתיישבנו בתחנת אוטובוס.
״יום יבוא ונישן, אני מתה מעייפות״ היא אמרה בייאוש, וצעקה את הסוף, גיכחתי, ושמתי עלייה את הראש.
״אה, לא סיימת לספר לי מה קרה עם עדי, ומה הסיפור של ההודעה ששלחת לי אתמול?״ היא שאלה, ונאנחתי.
״היה פיצוץ בין עדי להורים שלנו, והיא לא מדברת איתם, ואתמול אלירן המפגר עשה תאונה״ אמרתי באדישות, והיא הסתכלה עלי מופתעת. ״אלוהים ישמור, הוא בסדר?״ היא שאלה, ונחרתי בבוז.
״לא קרה לו כלום, סתם כמה שריטות, אבל הוא הלחיץ אותי ברמות המפגר הזה״ אמרתי, וחייכתי חצי חיוך, כשנזכרתי איך הוא העיר במלא נשיקות הבוקר.
״האוטובוס שלי״ היא אמרה, ונעמדה, נתתי לה נשיקה בלחי, ונפרדנו לשלום. והיא עלתה אליו, חיכיתי לאוטובוס שלי, כי אני נוסעת לאלירן, וחס וחלילה שהוא יבוא לקחת אותי, המפונק יושן עד שאני מעירה אותו, או מישהו אחר.
שזה יכול להיות 3 בצהריים, או 8 בערב.
״עדן טבת?״ בחור צעיר נעמד מולי, בסביבות הגיל של אלירן, אפילו יותר.
״כן?״ שאלתי, והוא התיישב לידי בתחנה.
״את חברה של אלירן נכון?״ הוא שאל, והעביר את היד בבלורית שלו.
״סליחה, מי אתה?״ שאלתי מבולבלת, והוא חייך אלי חיוך מרגיע.
״אני שרון, חבר ממש טוב של אלירן, ושוטר״ הוא אמר בגאווה, והושיט לי את היד שלו ללחיצה, הסתכלתי על היד שלו, ובחוצפה, לא לחצתי אותה.
״אני יכולה לעזור לך?״ שאלתי, והוא לקח את היד שלו בחזרה ונאנח.
״כן״ הוא אמר בביטחון, ונתן לי דף מקופל.
״מה זה?״ שאלתי, ולקחתי את הדף. ״פה נמצאת עדות של הבחור שאלירן הכה אתמול״ הוא אמר, והאחיזה שלי על הדך התהדקה.
״את יודעת כמה זמן אלירן יכול לשבת בכלא בגלל זה?״ הוא שאל, והתקרב אלי.
נעמדתי, וקרעתי את הדף. ״אני לא מתערבת בזה״ אמרתי בביטחון, והוא הינהן.
״תגידי לאלירן שיצור איתי קשר, ותמסרי לו ד״ש חם ממני״ הוא אמר וצחק, כאילו יש לו בדיחה פרטית שרק הוא יודע.