Eden

פרק 8- רוצח

מתי רצח מתחיל?
בלחיצה על ההדק? בהתהוותו של מניע? או שאולי הוא מתחיל הרבה קודם לכן, כשהילד סופג יותר כאב מאהבה, ומשתנה לאין חזור?
אולי זה לא משנה. ואולי זה משנה יותר מכל דבר אחר.

הסתכלתי עליו, ולא ראיתי טיפה של צחוק במה שהוא אמר.
הוא אמר שהוא יהרוג אותי, ואני מאמינה לו.
״עדן, המונית פה״ ירדן נעמדה לידי, ואלירן שיחרר את האחיזה שלו.
הוא הסתכל עליי מחכה לתשובה, והסתכלתי על ירדן.
״ירדן תלכי בלעדיי, אני יבוא עוד שעה ככה״ אמרתי לה, בזמן שהיא משכה אותי לצד.
״הכל בסדר?״ היא שאלה בחשש, והעבירה מבט על אלירן ״זה לא זה מהמוע-״ , ״כן זה הוא״ קטעתי אותה והיא צחקה.
״הוא ממש חתיך, מחוספס כזה״, היא מילמלה והעבירה עליו מבט.
״תקשיבי, תיסעי לבית חולים ואיך שאת מגיעה תגידי לי מה המצב שלו״ אמרתי לה והיא הינהנה.
״אמא שלו אמרה שהוא בסדר, רק מחכים שהוא יתעורר בנתיים״ היא אמרה, וליטפה את היד שלי בניחום.
״מה? מתי היא אמרה לך את זה?״ שאלתי ושילבתי יידים, הרגשתי את
המבט של אלירן מחורר אותי.
״כשהזמנתי מונית, מה שמזכיר לי הנהג עוד בחוץ״ היא אמרה, והינהנתי ״תתקשרי אליי כשאת מגיעה״ מלמלתי כשהיא חיבקה אותי, ונכנסתי בחזרה למחסן, העפתי את התיק על הריצפה, ומאור נכנס אחריי.
״את לא הולכת?״ הוא שאל, והרים את התיק מהריצפה, ותלה אותו על המתלה.
הדלת נפתחה, ואלירן נכנס עצבני. ״צא״ אלירן אמר בלי להסתכל על מאור. ומאור יצא כמו עכבר קטן. ברצינות? למה כולם כל כך קוקסינלים ליד אלירן?
הוא לקח נשימה עמוקה, והסתכלתי עליו עם כל כך הרבה שנאה.
״את מוכנה להסביר לי מה זה היה?״ הוא שאל עצבני, ונשען על הקיר.
סידרתי את החצאית, ונעמדתי.
״אני עושה מה שביקשת ואחרי זה, אתה נעלם לי מהחיים,לתמיד״ אמרתי לו כועסת, והוא חייך אלי חצי חיוך, כשהוא מתקרב אליי, ומזיז שיערה מהפנים שלי.
״אני מחכה לזה בקוצר רוח״ הוא מילמל, וחייך אלי חיוך מרוצה. התרחקתי ממנו, וגילגלתי עיניים ״אתה מגעיל אותי״ אמרתי לו בביטחון ושילבתי יידים.
״אבל אני משפיע עלייך״ הוא הוסיף בהתחקמות, ונאנחתי בעצבים.
הסתכלתי עליו בשינאה, ובאתי לענות לו, עצרתי את עצמי. ולקחתי נשימה עמוקה, והוא צחק
״בן זונה״ מילמלתי בעצבים, ויצאתי חזרה לבר.

״אלירן פשוט אומר לך לצאת ואתה יוצא?״ שאלתי את מאור בעצבים, והוא הסתכל עלי מופתע, והמשיך לסדר את הכוסות במקום.
״אתה יוצא כשהבוס שלך אומר לך לצאת״ מאור אמר, והסתכל עליי בבילבול.
ההבעה שלי השתנתה מעצבנית למופתעת.
ושילבתי יידים, ״מה זאת אומרת בוס?״ שאלתי, כשהוא חייך לשתי לקוחות וזמג להן שתייה.
״הוא הבעלים של המועדון, יותר נכון אבא שלו, אבל הבנת את הכוונה שלי״ הוא ענה בחיוך, והושיט לי את הסינר.
קשרתי אותו סביב המותניים שלי, והתחלתי למזוג משקאות ללקוחות.
אלירן התיישב חזרה ליד הגבר שהוא דיבר איתו, וקרא לי.
לקחתי נשימה עמוקה וניגשתי אליו.
״השקית עלייך?״ הוא שאל, ובחן אותי, הינהנתי בלחץ והפנים שלו התקשחו.
״בואי״ אלירן תפס את היד שלי, ומשך אותי אליו, כשהוא מוציא אותי מהבר, וממקם אותי בין הרגליים שלו, הסתכלתי עליו מבולבלת, וניסיתי לשחרר את האחיזה שלו ממני.
הוא פתח את הפלאפון שלו, והראה לי תמונה, של גבר בסביבות גיל 40.
״זה הבן אדם שאני מחפש״ הוא אמר, ובחן אותי כשעמדתי צמודה אליו.  זזתי באי נוחות.
״טוב״ אמרתי לו בשקט, חנוקה.
היד שלו עדיין אחזה ביד שלי, והוא היה נראה משועשע במיוחד.
למה הוא ככה, אני שונאת אותו כל כך.
״אם אני ישים יותר מדי?״ שאלתי בחשש, והוא שיחרר את האחיזה ביד שלי, וחייך חצי חיוך.
״את לא״ הוא אמר, ובהיתי בו, הוא כל כך מלחיץ, אבל, הוא הרגיע אותי באותו רגע. הרגשתי ביטחון לידו.
״הנה הוא״ הגבר שישב עם אלירן אמר, ואלירן הזיז אותי ממנו באדישות.
התאפסתי על עצמי, ועל הרגשת האכזבה שהרגשתי כשהוא הזיז אותי ממנו. ונכנסתי בחזרה לבר.
התחלתי לשרת לקוחות, הרוב בנים שניסו את מזלם איתי, התעלמתי מהם, והלכתי לגבר שאלירן הראה לי.
״מה תשתה?״ שאלתי בחיוך, והוא החזיר לי חיוך חביב, העיניים שלו שידרו הכל חוץ מרוע.
והרגשתי רע, לא רציתי לעשות את זה.
״אני ישתה בירה״ הוא מילמל, והוציא שטר של 50 שקלים, חייכתי חצי חיוך, והלכתי לקופה, החזרתי לו עודף.
״בקבוק או כוס?״ שאלתי והוא מילמל ׳בקבוק׳
נכנסתי למחסן והוצאתי בקבוק בירה קטן מהמקרר, למרות שהיה מקרר עם בירות גם בחוץ.
פתחתי את הבקבוק בעזרת הפותחן, והוצאתי את השקית.
לקחתי כפית קטנה, ושמתי טיפה בכפית.
שפכתי את זה לבקבוק, וחיכיתי שזה יתמזג עם הבירה.
זה לא טוב, אלירן אמר שאני צריכה לשכר אותו.
״לא תשתה משהו יותר רציני?״ שאלתי בחיוך, והוא הניד בראשו לשלילה.
״לא תודה מתוקה״ הוא ענה בחיוך, כשנתתי לו את הבירה שלו.
אלירן הסתכל עלי וסימן לי לבוא.
״מה?״ שאלתי בעצבים, והוא ליקק את הלשון שלו, בחנתי את השפתיים שלו. ואו.
לא, די. התאפסתי על עצמי, וחזרתי להסתכל עליו.
״בירה? אמרתי לך לשכר אותו״ הוא אמר לי בנזיפה, ונזכרתי כמה הוא בן של זונה.
״זה מה שהוא ביקש, מה אני אמורה לעשות?״ שאלתי בעצבים, והוא בחן אותי.
״אני רוצה ללכת״ אמרתי לו מובסת, והוא המשיך להסתכל עלי במבט אטום.
״עוד קצת, רק תוציאי לי אותו לבחוץ וזהו״ הוא אמר לי באדישות וקור, והעביר את היד בשיער שלי.
התנערתי ממנו בעצבנות ״ועוד וויסקי״ הוא אמר, והסתובבתי אליו כועסת.
בא לי לדפוק לו את הבקבוק לפנים, נשבעת.