פרק 60- פרק אחרון

15.9K 970 235
                                        

״מילים אחרונות?״ אלירן שאל.
סגרתי את הבקבוקון לק והרמתי את הראש לכיוון אלירן, ששיחק עם האקדח שלו מול המראה בחדר שינה.
גיחכתי והסתכלתי עליו מבולבלת, ״נדפקת?״ שאלתי בגיחוך.
הוא התעלם ממני, וטען את האקדח ושיחרר, אולי איזה מאה פעם הבוקר, ״משעמם לי, עדן״
״לך תראה סרט עם עידן,״ אמרתי בעייפות והחזרתי את הלקים לתיק איפור שלי, ״מה סרט ב10 בבוקר? רשום לי על המצח הומו?״ הוא שאל בכעס, וגילגלתי עיניים.
מאז שהוא נהיה ״מובטל״ הוא לא מפסיק לחפור לי, כל הזמן משעמם לו והוא מחפש מה לעשות, ככה שיוצא שרוב הזמן הוא או מתלונן או מתאמן או מנסה לריב בכוח עם אנשים.
״מה את עושה?״ הוא שאל בהאנחה ונשכב לידי במיטה,
״עכשיו סיימתי למרוח לק,״ אמרתי בחיוך והסתכלתי עליו, הוא שיחק עם האצבעות שלו והרים את המבט אלי.
״אתה לא מתכוון להתגלח?״ שאלתי בהרמת גבה, כשליטפתי את הזיפים שלו, ״לא״ הוא מילמל והניח את הראש שלו על הרגליים שלי.
״אני באבל״ הוא קבע, וצחקתי.
״באבל על מה בדיוק?״ שאלתי וניסיתי לא לפרוץ בצחוק בזמן שהוא הסתכל עלי במבט עצבני.
״באבל על החיים המעניינים שהיו לי פעם,״ הוא אמר בייאוש, וקם מהמיטה.
הוא לקח את הסיגריות שלו ויצא למרפסת, לבשתי חזרה את הכפכפים שלי, משתדלת לא להרוס את הפרנץ׳ המושלם שעשיתי לפני רגע.
לקחתי את הקפוצ׳ון של אלירן ולבשתי אותו עליי ויצאתי אחריו למרפסת, הוא ישב על הכיסא שמש, שאין בו ממש שימוש בזמן האחרון כי אין שמש.
״למה שלא תנסה למצוא עבודה במשהו שמעניין אותך?״ שאלתי והתיישבתי בכיסא השני, מולו.
״כמו מה?״ הוא שאל בזילזול.
״לא יודעת, אבל אם תמשיך לשבת פה ולרחם על עצמך, שום דבר לא ישתנה, אז הגיע הזמן שתחליט מה אתה רוצה לעשות עם החיים שלך״, אמרתי בייאוש, והוא זרק את הסיגרייה הכמעט גמורה מהמרפסת והדליק חדשה.
״מה החלום שלך?״ הוספתי בשאלה והוא משך בכתפיו, והתעסק במיצית שלו.
״אל תצחקי,״ הוא ביקש והמבטים שלנו הצטלבו, מה שגרם לבטן שלי להתהפך מרוב אהבה.
״בא לי ללמוד קרמינולוגיה או פסיכולוגיה, משהו כזה״ הוא מילמל בביישנות וחייכתי בגאווה, ידעתי שעוד דברים יכולים לעניין אותו חוץ מעידן והסמים ומשטרה ובעיות, אני כל כך גאה בו.
קמתי מהמקום שלי והתיישבתי עליו, הוא הזיז את הסיגריה במהירות כדי שלא תפגע בי, ונישקתי את הלחי שלו.
״אני כל כך גאה בך, אתה יודע?״ שאלתי בחיוך, והוא משך בכתפיו.
״אל תתלהבי זה כולה רעיון, חוץ מזה שצריך עכשיו להשלים בגרויות ואין לי זין״, הוא מילמל בטון העברייני שלו כמו תמיד, וגילגלתי עיניים.
״תפסיק להיות מפגר, אני אעזור לך, תחשוב איזה כיף זה יהיה, אנחנו יכולים אפילו ללמוד ביחד״ אמרתי בהתלהבות והוא הסתכל עלי כמו על מטורפת.
״שמעי את ילדת כאפות,״ הוא מילמל בגיחוך וגילגלתי עיניים.
״אבל אני אוהב אותך,״ הוא הוסיף בקריצה והתאפקתי לא לחייך.
״אז תתחיל ללמוד?״ שאלתי בציפייה, והוא פרץ בצחוק.
״לא״

-נקודת מבט אלירן-

״בוקר טוב למלכה היפה שלי,״ אמרתי כשעדן פקחה עיניים.
״בוקר,״ היא מילמלה בחזרה והסתובבה לצד השני, מנסה לחזור לישון.
״לא, לא, לא״ מילמלתי ומשכתי אותה בחזרה אליי.
״מה?״ היא שאלה בעייפות, בזמן שהושבתי אותה עלי.
״את יודעת מה השעה?״ שאלתי, והיא הנידה בראשה.
״השעה 12 ודקה בלילה״ אמרתי בחיוך, והיא פקחה עיניים והסתכלה עלי מבולבלת ועצבנית.
״מה אתה מפגר או משהו?״ היא שאלה בכעס, והנדתי בראשי לשלילה. ״בואי איתי״ ביקשתי, וקמתי מהמיטה.
היא קמה אחרי, קצת מבולבלת ולבשה את הכפכים שלה.
״שימי את הג׳קט שלי שלא יהיה לך קר״ ביקשתי והושטתי לה אותו.
״אתה יכול להסביר לי מה קרה?״ היא שאלה בזמן שירדנו במדרגות לקומה התחתונה, ונעצרתי בבת אחת, תוך כדי שאני תופס אותה כדי שלא תיפול.
״את זוכרת כמה התבאסת אחרי שלא עברת טסט שלישי?״ שאלתי בחיוך, והיא הסתכלה עלי מבולבלת.
״כן, למה?״ היא שאלה במבט חושד, ולקחתי את המפתחות מהשולחן ופתחתי את הדלת.
התקדמתי לשביל גישה ועדן באה אחריי.
״מה זה?״ היא שאלה מופתעת, כשהיא ראתה את הרכב שקניתי לה.
בדיוק כמו שהיא רצתה, ג׳יפ תואם לשלי אבל בלבן.
״זה האוטו שלך״ אמרתי בחיוך, והיא הסתכלה עלי מופתעת.
״מה האוטו שלך? אלירן אין לי רישיון עדיין,״ היא מילמלה ונגעה בג׳יפ, כנראה מוודאת שהיא לא חולמת.
״בגלל זה הערתי אותך עכשיו,״ אמרתי בחיוך, ופתחתי את הדלת של הג׳יפ, מוציא מעטפה לבנה.
״מה זה?״ היא שאלה בסקרנות ונעמדה לידי, ״זה הרישיון שלך״, אמרתי בחיוך, והיא הסתכלה עלי מבולבלת.
״אלירן,״ היא אמרה בבילבול, ״זייפת לי רישיון?״ היא הוסיפה מופתעת.
״חס וחלילה, הרישיון אמיתי לגמרי״ אמרתי משועשע.
״אבל הדרך שבה קיבלת אותו, קצת פחות אמיתית״, הוספתי בגיחוך, והיא נאנחה בכעס.
״מה זה אומר?״ היא שאלה.
״זה אומר שיש לי חברים במשרד הרישוי״, מילמלתי והיא נאנחה בכעס וחזרה הביתה.
אני לא מבין, גם כשאני מנסה לעשות משהו טוב, יוצא לי לא טוב?
כוסאמק, אולי עדיף שאני לא אעשה בשבילה כלום וזהו, למה אני צריך את הכאבי ראש האלה, זין שלי, מעכשיו לא עושה בשבילה כלום.
נכנסתי חזרה הביתה, וטרקתי את הדלת בכעס. ״עדן״ קראתי והיא יצאה מהמטבח עם פחית קולה ביד, ומזגה לכוס שהייתה על אחת מהשידות.
״את מוכנה להסביר לי למה את כועסת?״ שאלתי בכעס, והיא התיישבה על הספה.
״כן, אני כועסת כי עשית את זה בלי לשאול אותי, ואם מחר יעצרו אותי בגלל דוח ויבדקו את הרישיון נהיגה שלי, מה אז?״, היא רטנה בכעס וגילגלתי עיניים.
״נראה לך שאני אשים אותך בכזה מצב? אי פעם?״ שאלתי, והיא הסתכלה עלי למשך כמה שניות, ונאנחה כשהיא מפסיקה להסתכל עלי, נאנחתי והתיישבתי לידה, לא מסוגל לכעוס עלייה.
״אבל, אלירן אם משרד הרישוי החליט שאני עדיין לא מספיק מנוסה כדי לנהוג בכביש, לבד, אולי יש משהו בדברים שלהם,״ היא מילמלה בחוסר ביטחון, וגיכחתי בבוז.
״נו חאלס עדן, אם אני אומר שאת יכולה לנהוג, אז את יכולה ושיקום משרד הרישוי ויהיה גבר לערער על ההחלטה שלי,״ קבעתי, והיא פרצה בצחוק, וחיבקה אותי.
״אתה כל כך מפגר״ היא מילמלה, ונישקה את הלחי שלי.
״אבל אין מה להגיד, הפתעת אותי״ היא הוסיפה, וחייכתי.
״אני לא מדברת רק על האוטו ועל הרישיון, אני מדברת על התקופה האחרונה, שכבידת אותי ועמדת בהבטחה שלך, אתה לא מבין בכלל כמה אני גאה בך ואוהבת אותך, ואני יודעת כמה היה לך קשה פשוט לעזוב הכל, אבל עשית את זה בשבילי, ואני מעריכה אותך על זה כל כך״ היא אמרה בחיוך, וחייכתי חצי חיוך.
איך אפשר שלא לאהוב אותה? איך אפשר שלא לרצות להיות הבן אדם הכי טוב שאני מסוגל להיות, ורק בשבילה.
אני לא אשקר זה קשה לי, להיות מובטל ולא לעשות את הדברים שאני רגיל אליהם, אבל נשאר לי המועדון שזה העסק החוקי היחידי שלי, ויש לי את עדן.
ובכנות, זה הכי הרבה שהיה לי אי פעם.
״לא האמנת בי שאני אצליח?״ שאלתי בשעשוע, והיא חייכה חצי חיוך, והעבירה את השיער לצד השני.
״האמת שלא, היו פעמים שהייתי בטוחה, שאתה אוהב את הדברים האלה, יותר ממני, בגלל זה פחדתי תמיד לבקש ממך לבחור, כי משהו בי פחד שלא תבחור בי״ היא הסבירה, והורידה את הראש בביישנות, והתעסקה באצבעות שלה.
״אין משהו שאני אוהב יותר ממך, עדן, אני רוצה שתדעי את זה״ אמרתי, והרמתי את הראש שלה, כדי לגרום לה להסתכל עלי.
״אני אוהב אותך״ אמרתי שוב, כשאני מסתכל לה לתוך העיניים והיא לשלי.
״אני דפוק לפעמים, אבל אין משהו שאני אוהב, מכבד ומעריך יותר ממך, ולא משנה מה, אני תמיד אבחר בך״ אמרתי בכנות, והיא משכה אותי לנשיקה.
נישקתי אותה בחזרה, והרמתי אותה כדי שלא תיפול ממני בזמן שאני מנסה להעמיק את הנשיקה.

זה לא בדיוק פרק סיום מפתיע במיוחד.
אף אחד לא מת או נכנס להריון, אבל אני חושבת שזה הפרק סיום הכי מתאים לסיפור הזה, היה כל כך הרבה צרות באמצע הסיפור והרבה הפתעות, שהגיע הזמן לתת להם קצת שקט ושלווה.
בנוסף, אני רוצה להגיד לכן תודה על כל התמיכה, לא רק בסיפור הזה אלא בכל סיפור שאני כותבת.
אני מעריכה אותכן על זה שאתן לצידי, ומודה לכן.
זה לא מובן מאליו, בכלל לא.
לסיום, מאוד נהנתי לכתוב את הסיפור הזה, אני מקווה שנהנתן לקרוא❤️

EdenWhere stories live. Discover now