" שקרנית. " הוא התקרב והרים אותי כדי שאעמוד מולו, " את כן בוכה. " הוא חייך חיוך מיואש, " מצחיק, חשבתי שאת יותר חזקה מזה. " למה הוא מתכוון, לעזאזל? אני בחיים לא אצליח להבין את הילד הזה. אין לו רגשות?
" למה אתה מתכוון? " מיהרתי להחליק את ידי על פניי לפני שהדמעה הארורה תספיק ליפול לריצפה. דמעה אחת לא נקרא לבכות, טמבל.
" לכלום, את ממשיכה להיפגע ולברוח כמו ילדה קטנה ופחדנית או שאנחנו מסיימים עם העבודה הזאת? " הוא התקדם לכיוון המטבח והמשיך בעיסוקיו. גלגלתי את עיניי והתקדמתי לעבר המטבח, ממשיכה להכין את המצרכים ולערבב את התערובות.
הלכתי לשיש והוצאתי משהו כמה דברים, " תביאי לי את ה.. " הארי הסתובב עם הסכין בידיו בדיוק כשאני הסתובבתי אליו וזה חתיך את יד ימין שלי בצד, זה שרף כל כך. זה היה חתך קטן שכמעט ובקושי רואים, אבל הוא שרף כמו גיהנום. אולי מהסיבה שהסכין נכנסה לתוך העור שלי קצת יותר מחתך רגיל.
הוא הסתכל על היד שלי שהתחילה לדמם בטיפות זעירות ולא ממש ידע מה להגיד, " אני.. " הוא מלמל והסתכל עליי, אבל אני שתקתי, זה שרף אבל במקום להגיד משהו העדפתי לשתוק, אני לא ילדה קטנה וזה בסף הכל חתך קטן, ובכל זאת, זה פשוט שיתק אותי. הוא הושיב אותי במהירות על הכיסא והוציא ערכת עזרה ראשונה, חובש לי את היד וחוסם כמה שאפשר את הדם שיוצא. לא דיממתי כל כך הרבה, אתה יכול להירגע. אחר כך הוא עוד יקרא לי דרמה קווין.
הרגל שלי נעה מעלה ומטה במהירות, ואז העיניים שלי התחילו לשרוף מהכאב הנוראי של התחבושת נכנסת לתוך העור שלי. הרגשתי משהו נוזל על הלחי שלי ואז הבנתי שמרוב שהעיניים שלי שרפו, הן התחילו לדמוע. מצמצתי מהר כדי להעביר את הרטיבות שבעיניי והמשכתי לשתוק. האמת, פשוט לא ידעתי מה להגיד.
צפיתי בו מלפף את התחבושת סביב היד שלי, לא מרים את עיניו וקושר את התחבושת חזק שלא תיפרם. " איה. " לחשתי כשהוא חיזק את התחבושת, נשכתי את שפתיי וסגרתי את עיניי במהירות, מה שגרם לדמעה לזלוג מעיניי.
אני כבר לא בטוחה מה הסיבה האמיתית שהעיניים שלי דמעו. אני כבר לא יודעת אם זה בכלל שהחתך הקטן הזה כאב בצורה מוזרה ולא רגילה או שזאת בעצם העובדה שנתקעתי עם שותף מזעזע שהולך למרר לי את השנה הקרובה. שותף שיכולתי רק לקוות שיסביר לי מה לעזאזל הבעיה שלו איתי.
הרגשתי את האגודל שלו מחליק על לחיי לפתע ומנגב את הדמעה, " סליחה. " הוא אמר כשפקחתי את עיניי. הוא עדיין החזיק את ידי החבושה וחיבר בינינו. אני לא אוהבת את המגע איתו.
" על מה? " שאלתי מוזיזה את ידי ממנו. הוא שתק והשפיל את עיניו, מגרד בראשו במבוכה. הוא מתנהג מוזר.. " איפה השירותים? " קמתי מהכיסא כשהבנתי שהוא לא מתכוון לענות לי, " דלת שלישית מימין. " הוא מלמל והניח את ראשו בין ידיו בייאוש.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
