אני משתגעת כאן, עוד מעט יגמרו לי הספרים ואז מה אני אעשה? אני מתגעגעת לחברים שלי.. אני מתגעגעת להארי.
סבא שלי הציץ מהדלת של חדרי וביקש רשות להיכנס. " אמה, נכדה שלי, מה קורה לך? " הוא התיישב על מיטתי והסתכל עליי במבט מודאג.
" סבא, אולי אתה תצליח לשכנע את סבתא להחזיר אותי לשם? אני רוצה לחזור, אתם יודעים שאני סובלת כאן. " התחננתי.
" למה את לא מסכימה ללכת לבית הספר? "
" בית הספר היחיד בעיירה הוא בית הספר הקודם שלי, ולשם אני בחיים לא אחזור. וסבא, אתה יודע טוב מאוד למה. " החזקתי את ידו, מקווה שאולי יסכים ללכת לדבר עם סבתא.
" כן.. אני יודע. אני רואה שכואב לך, אמה'לה.. תאמיני לי שאני כבר ניסיתי לדבר עם סבתא שלך על העיניין, אבל את מכירה אותה היא.. " הוא מלמל.
" כן. " השפלתי את ראשי בחזרה לספר, מפנימה ששום דבר לא הולך לקרות בעקבות השיחה הזו.
" למה את לא מדליקה את הטלפון שלך? " הוא שם לב שהטלפון מונח בצד השולחן, לא ממש ייחסתי לו חשיבות בשבועיים האחרונים.
" לא רציתי לראות זכרונות משם. לא רציתי לדבר איתם מרחוק ולדעת שאני כאן והם שם, או שהם יגידו לי כמה שהם מתגעגעים.. " לא רציתי לפתוח אותו ולהיזכר בי ובהארי.
" אני מתערב שהם דואגים לך כמו משוגעים, אם הם כאלה חברים טובים כמו שאת אומרת. וחבר שלך, בטח משתגע, הוא בטח לא יודע מה לחשוב, נכון? " סבא שלי קרץ וגרם לי לגחך.
" סבא.. " צחקקתי ונתתי לו חיבוק.
" תחשבי על זה, אולי כדאי לך לדבר איתם. " הוא אמר ואמר לי שארוחת הערב תיהיה בעוד שלוש שעות, ומיד יצא מהחדר.
שוב לבד.
לקחתי את הטלפון מהשולחן והסתכלתי עליו, חושבת על להדליק אותו. אולי סבי צודק? ואם אני באמת מדאיגה אותם שם? הסתכלתי על התמונה שהארי נתן לי שהייתה מונחת על מיטתי, נחה. אולי כדאי שאדליק את הטלפון ואדבר איתו? הוא בטח משתגע מדאגה..
שיט.
הוא בטח כועס ממש שאני לא עונה.
לפתע, שמעתי משהו קטן שנזרק על חלוני. הסתכלתי על החלון בתהייה, תוהה עם דמיינתי. זה קרה שוב, זה נראה כמו אבן קטנה שמישהו זורק לי על החלון. מה קורה כאן? התקרבתי באיטיות לחלון, פותחת אותו כדי להציץ ואז אבן קטנה נוספת נזרקת לבפנים ופוגעת בפניי. " אאוץ'.. " מלמלתי, ממששת את מצחי. באתי להסתכל החוצה, ופתאום ראיתי יד שנכנסת מבחוץ לתוך חדרי. " אמאלה.. " התרחקתי באיטיות מהחלון לעבר חדרי. ראש מתולתל החל לבצבץ מעבר חלוני, לא יכול להיות..
הארי טיפס לבפנים, נזרק על הריצפה מותש לגמרי אך מיד נעמד. ולראות שוב את הפנים היפות שלו..
YOU ARE READING
Meant To Be
Fiksi Penggemar#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...
