הסתכלתי על אמט ולולה שלא הפסיקו להתמזמז לי מול העיניים, בהיתי בהם הרבה זמן כנראה, כי בשלב מסויים הארי הסתכל אחורה לראות במה אני בוהה.
" מפריע לך שאמט ולולה ביחד? "" מה? " כיווצתי את גבותי, " מאיפה זה בא? "
" שמעת מה שאלתי. זה מפריע לך? " הוא היה נחוש לקבל תשובה ואני נכנסתי ללחץ. מצד אחד, אני השקרנית הכי גרועה ביקום, ומהצד השני אני לא יכולה להגיד לו שזה מפריע לי.
" טוב, הארי, אין לי כוח לזה עכשיו. " שילבתי את ידיי והסתכלתי למקום אחר.
" אמה, תסתכלי עליי. " הוא נגע בסנטרי ומשך אותו אליו, גורם לי לרצות להתנפל עליו בנשיקה. " אם זה מפריע לך, תגידי לי, אל תתני לי להאמין שהכל בסדר. "
" בייב, שום דבר לא מפריע לי, מעצבן אותי שאתה עושה מכל דבר סיפור, זה הכל. "
" טוב, בסדר, בסדר. אני מאמין לך, מעצבנת. " הוא נשען על הספסל ופלט אנחה.
" אנחנו כל הזמן רבים בזמן האחרון, שמת לב? " שאלתי, מעבירה את ראשי אליו. הוא הנהן בשקט והסתכל עליי בעיניו הירוקות.
" אני יודע, אני שונא את זה. ״ הוא מלמל, פניו מתקרבות אל שלי. כף ידו כיסתה את לחיי הימנית ואגודלו נע מעלה ומטה בעדינות, בעוד העיניים הירוקות המדהימות שלו לא עוזבות את שלי. " את לא חושבת על.. "
הוא מדבר על להיפרד?
" לא.. הארי, ממש לא.. " כעסתי על המחשבה ועטפתי את זרועותיי סביבו, מתקרבת כמה שיותר. הוא עצם את עיניו בצורה מתוקה וידיו חיבקו את אגני והצמידו אותי אליו.
" בחיים לא. ״ הנדתי את ראשי לשלילה כך שאפי הבריש את אפו ונוצר חיוך ישנוני על שפתיו בעקבות כך." יופי.. תנשקי אותי. "
אנחנו לא ניפרד בגלל שטות כזאת.
נכון?
# כמה ימים מאוחר יותר #
היינו בדרך לקפיטריה, אני, הארי, סטייסי, ג'וני, אמט, לולה, ועוד כמה חברים שלנו. " אני חייבת לשירותים, אני אצטרף אליכם עוד כמה דקות. " אמרתי ורצתי לכיוון השירותים לפני שכל האוכל ייגמר.
YOU ARE READING
Meant To Be
Fanfiction#3 בFanfiction בתאריך 29.6.17! אמה ילדה חדשה, שהגיעה לבית הספר במקרה. היא יתומה. סבתא שלה מממנת לה דירה קטנה שמספיקה לה, כל חודש היא שולחת לה כסף, ובאה לביקור. היא משלמת לה על בית הספר החדש, אבל זה רק בגלל שכשגרה עם סבא וסבתא היא סבלה בבית הספר. כול...